מילות הגיון/שער יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
<< · מילות הגיון · שער יא· >>

<< · מילות הגיון · שער יא · >>

כל מה שימצא לדבר־מה, כירידת האבן למטה וחיוב מות לבעל־חיים בזביחתו, נקראהו – בעצמות. וכן כל מה שימצא על הרוב נאמר עליו גם כן שהוא בעצמות, כאמרנו: „כל אדם בעל חמש אצבעות”, ואף־על־פי שימצא בעל שש אצבעות. וכן כל מה שימצא על הרוב בזמן, כמציאות הקור בזמן הסתיו והחום בזמן הקיץ, הנה גם כן יאמר עליו שהוא בעצמות. ובכלל, העניינים הטבעיים כולם, אם יהיו על הרוב הנה הם עצמותיים, וכל מה שמציאותו על המעט יאמר עליו שהוא – במקרה, כמו שיחפור יסוד וימצא מטמון. ובכלל, העניינים המקריים כולם שאינם מכונים, היו מן האדם או מזולת האדם, נאמר על כל מה שימצא בהם שהוא היה במקרה. הנה זה ענין מה שבעצמות וענין מה שבמקרה.

וכל תאר יתאר בו דבר־מה, והתואר ההוא נמצא בדבר ההוא בעת שיתאר בו, הנה נאמר בתואר ההוא שהוא נמצא בפועל. וכאשר יתאר הדבר בתואר בלתי נמצא בו עתה, אבל הוא מוכן ומזומן שיגיע לו התואר ההוא, הנה אנחנו נאמר, כי התואר ההוא בכח. המשל אמרנו בחתיכת הברזל שהוא סיף, כי היא מזומנה שתהיה סיף, הנה היא סיף בכח, ואין החתיכה בלבד מהעור כן[1], ויש הבדל גדול בין העדר ענין הסיף מחתיכת הברזל ובין העדר ענין הסיף מחתיכת העור. וכן אמרנו בילד אשר נולד: „זה כותב”, ענינו שהוא כותב בכח רחוק. ואמרנו בנער קודם שיתחיל בלמוד, שהוא כותב בכח, הנה הכח הזה יותר קרוב משלפניו. ואמרנו במי שיתעסק בכתיבה בעת שהוא ישן, שהוא כותב בכח, הנה זה גם כן יותר קרוב מן הראשונים. ואמרנו במי שהוא עור‏[2] ולפניו הקולמוס, הדיו והקלף, שהוא כותב בכח, אבל הוא כח קרוב מאד, ולא נקראהו כותב בפועל, כי אם בעת שיכתוב. וכן כל מה שדומה לזה.

ואולם הארכנו לבאר זה הענין בעבור שהפילוסופים אמרו, כי כל מה שלא יבדיל בין מה שבכח ובין מה שבפועל, מה שבעצמות ומה שבמקרה, ובין הענינים המלאכתיים ובין הענינים הטבעיים, ובין הענין הכולל והפרטי, הנה הוא בלתי יודע לדבר.

וכל שני דברים שהם באופן, שכאשר נמצא אחד מהם הסתלקה מציאות האחר נקראים – ההפכים, כחום וקור, ולחות ויבש. מן הדברים ההפכים מהם מה שבינם אמצעים[3], כחום וקור, כי ביניהם הפשר, ומהם שאין אמצעי ביניהם, כזוג ונפרד, כי כל אם זוג ואם נפרד, וכאשר יהיו שני דברים שאי־אפשר התחברם יחד במקום אחד, לפי שהאחד מהם הוא מציאות דבר־מה והאחד הוא הסתלקות המציאות ההיא והעדר, כעורון והראות, הנה נאמר שהראות – קנין והעורון – העדר, ולא נאמר בהם שהם הפכיים שנאמר בחום ובקור, כי החום והקור חלקם במציאות שוה, ואין החום אפשר המציאות יותר מן הקור ולא הקור אפשר המציאות יותר מן החום. ואין כן הראות והעורון. ובזה יבדל בין ההעדר והקנין ובין שני ההפכיים. וכן בהחכמה והסכלות נאמר: החכמה – קנין, והעדר הקנין ההוא – סכלות. וכן העושר והעוני, ומציאות השער בראש והקרחת, ומציאות הַשִנַּיִם בפה והעדרן, והדבור והאלמות – כל אלה נקראים קנין והעדר. ולא יתואר בשם ההעדר כי אם אשר מטבעו שימצא לו הקנין ההוא הנכחי להעדר ההוא, כי אנחנו לא נאמר בכותל שהוא סכל ולא עור ולא אלם. הנה זה ענין הקנין וההעדר בהסכמתנו.

ומן השמות יש שהם מפורשים, שכאשר תשמע אותם יובנו לך עניניהם אשר יורו עליו בלשון ההיא מבלי שתצטרך אל הקשה בין הענין ההוא ובין דבר אחר, כאמרנו: הבדיל והנחשת, המאכל והמשתה, העמידה ומה שדומה להם. ויש מן השמות שלא יגיע לך הענין ההוא שיורה עליו השם ההוא כי אם בהיקש בינו ובין דבר אחר, כאמרנו: הארוך והקצר ומה שדומה להם, הנה לא יגיע בשכל ענין היות זה ארוך כי אם בהיקש במה שהוא יותר קצר ממנו, ולא יצויר שזה קצר עד שיגיע בשכלנו יותר ארוך ממנו. והנה זה היחס בין הארוך והקצר ומה שדומה להם נקרא – ההצטרפות, ונקרא כל אחד מהם – המצטרף, ונקרא שניהם יחד – המצטרפים. וכן המעלה והמטה, החצי והכפל, הקדם והמתאחר, המתחלף והשוה, האוהב והשונא, האב והבּן, העבד והאדון, כי אלו והדומים להם נקרא כל אחד מהם – המצטרף, כי הוא לא יגיע ענינו בשכל כי אם בשעור והיקש בינו ובין דבר אחר, והיחס ההוא אשר ביניהם הוא אשר נקרא ההצטרפות. ואולם הענין אשר יקרא אותו מדקדק הערב – הסמוך[4], כ„נער ראובן”, „פתח הבית”, הנה נקרא השם ההוא - נוטה. וכמו שנאמר בשוללת ומחייבת מתנגדים כמו שקדם, כן נאמר בכל העדר וקנין ובכל שני הפכים ובכל המצטרפים שהם מתנגדים.

הנה כלל השמות שענייניהם מפורשים בזה השער ששה עשר הם, והם: מה שבעצמות, מה שבמקרה, העניינים העצמותיים, העניינים המקריים, מה שבכח, מה שבפועל, הכח הקרוב, הכח הרחוק, ההפכיים אשר ביניהם אמצעי, ההפכיים אשר אין ביניהם אמצעי, הקנין, ההעדר, ההצטרפות, המצטרף, המצטרפים, המתנגדים.


  1. ^ חתיכת עור איננה סיף בכח.
  2. ^ אולי צ"ל "ער". ויקיעורך.
  3. ^ דבר אמצעי ביניהם, לא קרירא ולא חמימא.
  4. ^ סמיכות בלשון ערבית היא גם כן הצטרפות, ולכן מבאר שזהו מושג לגמרי אחר.


<< · מילות הגיון · שער יא· >>

<< · מילות הגיון · שער יא · >>