מטפחת ספרים/פרק ו
| מטפחת ספרים |
|---|
|
|
א. אבל הנוגע לבעל חבור התקונין ורעיא מהימנא, שמחברם ודאי אחד הוא כנ״ל, ולשונותיהם מעידים זה על זה, שמבטן אחד יצאו, שהוא היה בלי שום ספק בעולם, אחרון יתר הרבה מבעל גוף ספר הזוהר הראשון בזמן ובמעלה, שכן זה האחרון ר״ל בעל רעיא מהימנא קוראו בזוהר חבורא קדמאה, אין צריך לומר שהוא מאוחר לחבור הגמרא, שכן מביא מאמרי רבה בר בר חנא, ועובדא דרבי פדת (הוא רבי אלעזר בן פדת כנזכר לעיל) ומביא גמרא דפרק הרואה (עיין בהעלותך דף קנ״ג עמוד א) עוד שם הואיל משה באר הפסוק וימררו את חייהם וגו' עד בפרך, דא תיקו, וההלצה של ותוכן לבנים תתנו, ודא כספים לבנים (כך קורין מטבעות קטנים, בלשון אשכנז ווישה גראשין, על שם הלובן מחמת שרובם מכסף, ומעט מזעיר נחושת מעורב בהם, והם טורניש בלשון צרפת, גם נקראים ארגינש, ע״ש הכסף) נפש היפה בהם קצה, אסטניס אני ודעתי קצרה לסבול רמזים כאלה בתורה הקדושה האלהית, לא אוכל לצייר פנים של זעם כאלה. ומלבד שהוא רמז של הבל בלי ספק, עוד יש בו שבוש בדקדוק המלה, כי לפי הלצתו הטפלה, צריך לומר שהיה קורא לבנים הבי״ת קמוצה, שהוא שם הרבוי מן לבן, לא לבנים בבית צרויה, שהוא מקובץ מן הלבנה לאבן וכד יבזיון וקצף למקראי קודש. וכבר ראית ג״כ שמזכיר גאונים.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.