מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק לז
פרק לז[עריכה]
"פנים" – שם משתתף, ורוב שיתופו על צד ההשאלה. הוא שם הפנים מכל חי: "ונהפכו כל פנים לירקון" (ירמיהו ל, ו); "מדוע פניכם רעים" (בראשית מ, ז); וזה הרבה. והוא שם הכעס: "ופניה לא היו לה עוד" (שמואל א א, יח). ולפי זה העניין נעשה הרבה בעניין כעס האלוה וקצפו: "פני ה' חלקם" (איכה ד, טז); "פני ה' בעושי רע" (תהלים לד, יז); "פני ילכו והניחותי לך" (שמות לג, יד); "ושמתי אני את פני" (ויקרא כ, ה); וזה הרבה.
והוא גם כן שם מציאות האיש ומעמדו: "על פני כל אחיו נפל" (בראשית כה, יח); "ועל פני כל העם אכבד" (ויקרא י, ג); עניינו במציאותם. "אם לא על פניך יברכך" (איוב א, יא), בהיותך ובמציאותך. ולפי זה העניין נאמר: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" (שמות לג, יא); כלומר, מציאות במציאות מבלתי אמצעי, כמו שנאמר: "לכה נתראה פנים" (מלכים ב יד, ח), וכמו שאמר: "פנים בפנים דבר ה' עמכם" (דברים ה, ד), וביאר במקום אחר ואמר: "קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול" (דברים ד, יב), וכינה אותו "פנים בפנים". כן אמרו: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים", כינוי על אומרו בעניין סיפור הדברים: "וישמע את הקול מִדַּבֵּר אליו" (במדבר ז, פט). הנה כבר התבאר לך, כי שמיעת הקול מבלתי אמצעיות מלאך יכנה עליו "פנים בפנים". ומזה העניין: "ופני לא יֵרָאו" (שמות לג, כג), אמיתת מציאותי כמות שהיא לא תושג.
ו"פנים" גם כן הוא כלי מקום שעניינו "לפניך" או "בין ידיך", והרבה מה שנעשה כפי זה העניין בבורא יתברך, "לפני ה'". ולפי זה העניין גם כן הוא "ופני לא יראו" כפירוש אונקלוס, אמר: "ודקמי לא יתחזון", רומז שיש נבראות גם כן עצומות אי אפשר לאדם להשיגם כפי מה שהם, והם הדעות הנפרדות, ויחסם לשם, שהם לפניו ובין ידיו תדיר לחוזק ההשגחה בהם תמיד. ואמנם הדבר המושג אצלו, רצוני לומר: אצל אונקלוס על האמת, הם עניינים אשר הם למטה מאלו במדרגת המציאות, רצוני לומר: עצם החומר והצורה, ועליהם אמר: "ותחזה ית דבתראי", כלומר הנמצאות, אשר כאילו אני נוטה מהם ומשליכם אחרי על דרך משל, לרחקם ממציאותו יתעלה. והנה תשמע פירושי במה שביקש משה רבינו עליו השלום (פרק כ"ד מזה החלק).
ו"פנים" גם כן הוא כלי הזמן בעניין קודם: "לפנים בישראל" (שמואל א ט, ט); "לפנים הארץ יסדת" (תהלים קב, כו).
ו"פנים" גם כן שם ההזהר וההשגחה: "לא תשא פני דל" (ויקרא יט, טו); "ונשוא פנים" (ישעיהו ג, ג); "אשר לא ישא פנים" וכו' (דברים י, יד); וזה הרבה. ולפי זה העניין גם כן נאמר: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" (במדבר ו, כו), רוצה לומר, ללוות השגחתו אלינו: