מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק לה[עריכה]

לא תחשוב כי כל מה שהצענוהו באלו הפרקים הקודמים, מגדולת הדבר והסתרו, ורוחק השגתו, והיותו נמנע מן ההמון, שהרחקת ההגשמה והרחקת ההפעליות נכנסת בזה. אינו כן; אבל כמו שצריך שיתפשט בהמון ויחנכו הנערים על שהשם יתברך אחד [ואין] צריך שיעבוד זולתו, כן צריך שימסר להם על דרך קבלה שהשם אינו גוף, ואין דמיון בינו ובין ברואיו כלל בדבר מן הדברים, ואין מציאותו כדמות מציאותם, ולא חייו כדמות חיי החי, ולא חכמתו כדמות חכמת מי שיש לו מהם חכמה, ושאין החילוף בינו ובינם ברב ובמעט לבד, אבל במין המציאה. רצוני לומר שצריך ליישב לכל, שאין חכמתנו וחכמתו או יכלתנו ויכלתו מתחלפים ברב ובמעט ובחזק ובחלוש ומה שדומה לזה. כי החזק והחלוש מתדמים במין בהכרח, ויקבצם גדר אחד. וכן כל ערך, אמנם יהיה בין שני הדברים תחת מין אחד, כבר התבאר זה גם כן בחכמות הטבעיות. אבל כל מה שיערך אליו יתעלה נבדל מתארנו מכל צד, עד שלא יקבצם גדר כלל. וכן מציאותו ומציאות זולתו אמנם יאמר עליה מציאות בהשתתף השם, כמו שאבאר. וזה השיעור יספיק לקטנים ולהמון בישוב דעותיהם, שיש נמצא שלם בלתי גשם ולא כח בגשם, הוא האלוה, לא ישיגהו מין ממיני החסרון, ולזה לא ישיגהו ההפעלות כלל.

אמנם הדברים בתארים, ואיך ירוחקו ממנו, ומה עניין התארים המיוחסים לו, וכן הדברים בבריאתו מה שבראו, ובתאר הנהגתו לעולם, ואיך השגחתו בזולתו ועניין רצונו והשגתו וידיעתו בכל מה שידעהו, וכן עניין הנבואה, ואיך הם מעלותיה, ומה עניין שמותיו המורים על אחד, ואם הם שמות רבים, אלו כולם עניינים עמוקים, והם סתרי תורה באמת, והם הסודות אשר יזכרו בספרי הנביאים תדיר ובדברי רז"ל; ואלו הם הדברים אשר אין צריך לדבר בהם אלא בראשי הפרקים, כמו שזכרנו, ועם האיש המתואר גם כן. אמנם הרחקת ההגשמה והסרת הדמוי וההפעליות מהשם, הוא עניין שראוי לבארו לכל אדם כפי מה שהוא, למסרו בקבלה לקטנים ולנשים ולסכלים ולחסרי השכל, כמו שימסר להם שהוא אחד ושהוא קדמון ושלא יעבוד זולתו. כי אין יחוד כי אם בהסרת הגשמות, כי הגשם אינו אחד, אבל מורכב מחומר וצורה, שנים בגדר; והוא גם כן מתחלק מקבל החלוקה. וכשיקבלו זה ויוגדלו עליו, ויתבלבלו בכתבי ספרי הנביאים, יבואר להם עניינם ויפורשו להם ראשון ראשון, ויעירו אותם על שתוף השמות והשאלותיהם, אשר כלל אותם זה המאמר, עד שתהיה אמיתת האמונה באחדות השם ובהאמין ספרי הנביאים אמונה שלמה בידם. ומי שיקצר שכלו להבין פירושי הפסוקים והבנת השווי בשם עם ההתחלפות בענין, יאמר לו שזה הפסוק פרושו מובן לחכמים, אבל אתה הוה יודע שהשם יתברך אינו גוף ולא יתפעל, כי ההפעלות שינוי, והוא יתעלה לא ישיגהו שינוי, ולא ידמה לדבר מכל מה שזולתו, ולא יקבצהו עם דבר מהם גדר מן הגדרים כלל, ושדבר הנבואה אמת, ויש לו פרוש. ויעמדו עמו על זה השיעור, ואין צריך שתתיישב דעת אדם על אמונת הגשמה או על אמונת משיג ממשיגי הגשמים, כמו שאין צריך שיתישב על אמונת העדר האלוה או השיתוף אליו או עבודת זולתו: