מדרש תנחומא נח ה

ה. [ עריכה ]
אלה תולדות נח נח וגו' את האלהים התהלך נח, ג"פ בפסוק למה, זה אחד משלשה שראו ג' עולמות נח, ודניאל, ואיוב, נח ראה עולם בישובו וראהו בחרבנו וחזר וראהו בישובו, דניאל ראה בנין בית ראשון וראהו חרב וחזר וראהו בנוי בבנין בית שני, איוב ראה בנין ביתו וחרבנו וחזר וראה בישובו, איש צדיק על שזן בריותיו של הקדוש ברוך הוא נקרא צדיק, שני בני אדם נקראו צדיקים על שזנו את הבריות נח ויוסף שכך כתיב בו על מכרם בכסף צדיק (עמוס, ב) וכתיב בו ויכלכל יוסף (בראשית, מז), א"ר אחוה ב"ר זעירא אף בני נח שנכנסו בתיבה והבהמה והחיה ועופות כלן צדיקים היו, לפי שדור המבול השחית כל בשר את דרכו על הארץ כתיב בהן, שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל, לפיכך כתיב בהן הנני משחיתם את הארץ, ומנין שממעשה בראשית נצתוו הבהמות והחיות והעופות ורמש שלא להדבק עם שאינו מינו דכתיב (בראשית, א) ויעש אלהים את חית הארץ למינה וגו'. אמר להן הקב"ה כל מין ומין ידבק במינו, ושאין מינו אסור. תמים, זה אחד משבעה מהולים שנולדו בעולם. אדה"ר נברא מהול, ושת בנו נולד מהול, דכתיב (בראשית, ה) ויולד בדמותו כצלמו. נח נולד מהול, דכתיב תמים היה בדורותיו. יעקב נולד מהול, דכתיב (בראשית, כה) ויעקב איש תם. ויוסף נולד מהול, דכתיב (בראשית, לז) אלה תולדות יעקב יוסף, שהיה דומה לאביו. משה נולד מהול, שנאמר (שמות, ב) ותרא אותו כי טוב הוא. ואיוב נולד מהול, דכתיב (איוב, א) איש תם וישר. בדורותיו, ולא בדורות אחרים. רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר תמים היה בדור המבול ובדור הפלגה, שאלו היה בדורו של אברהם אבינו לא מצא ידיו ורגליו, משל לחבית של אפרסמון שהיתה מונחת במקום המטונף במקומה ריחה נודף, שלא במקומה אין ריחה נודף, וחד אמר תמים היה בדורותיו כ"ש בדורות אחרים, משל לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת כ"ש אם היתה מונחת במקום הבושם. את האלהים התהלך נח, שהיה הקדוש ברוך הוא סומכו שלא ישתקע במעשה דור המבול, משל למלך שהיה לו בן והיה הולך בשליחות אביו והיה לפניו דרך משוקע בטיט והיה המלך סומכו שלא ישקע בטיט, אבל אברהם כתיב בו התהלך לפני, ובאבות כתיב האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו, שהיו מרווחין (ס"א מדיחין) לשכינה והיו מקדימין והולכין לפניו לעשות רצונו. עשה לך תבת עצי גופר, א"ר הונא בשם רבי יוסי ק"כ שנה היה מתרה הקב"ה בדור המבול שמא יעשו תשובה, כיון שלא עשו תשובה א"ל עשה לך תבת עצי גופר, עמד נח ועשה תשובה ונטע ארזים והיו אומרין לו ארזים אלו למה, אמר להן, הקדוש ברוך הוא מבקש להביא מבול לעולם ואמר לי לעשות תיבה כדי שאמלט בה אני וביתי, והיו משחקין ממנו ומלעיגין בדבריו והיה משקה אותן ארזין והן גדילין, והיו אומרים לו מה אתה עושה, ומשיב להן כענין הזה, והיו מלעיגין עליו, לסוף ימים קצצן והיה מנסרן והיו אומרים לו מה אתה עושה, ואומר להן כך והיה מתרה בהן, כיון שלא עשו תשובה מיד הביא עליהן מבול שנאמר וימח את כל היקום: