מדרש תנחומא נח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מדרש תנחומא · נח · ו · >>

ו "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ" ילמדנו רבינו: הרואה קשת בענן מה צריך לברך? כך שנו רבותינו: "הרואה קשת בענן מברך: ברוך אתה ה' אמ"ה זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו". הרי מן המשנה אין לנו משנה זו! ראה: תוספתא מסכת ברכות, פרק ו הלכה ה', ירושלמי ברכות ט ב ו- ברכות נט א, מן התורה — מנין? דכתיב: "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית" (בראשית ט יג).

ואין מעשיו כמעשה בשר-ודם. בשר-ודם: כל זמן שאוהבו חי — אהבתו קיימת עמו; מת — בטלה האהבה. והקב"ה אינו כן; מת אברהם, היתה אהבתו קיימת ליצחק בנו, שנאמר: "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים וגו'" (בראשית, כה)

בנוהג שבעולם: המלך מכבד אוהבו בכסף וזהב ובגדים ומעשרו, נכנס לספינה, עומד עליו סער גדול — מאבד את נפשו וממונו, לפי שאין יכול המלך לשמרו מן הים ומן הלסטין. והקדוש ברוך הוא נותן לאוהבו מתנה — ומשמרו, שנא' (במדבר, ו) "יברכך ה' וישמרך". ברך לאברהם ושמרו, שנאמר (בראשית, כד): "וה' ברך את אברהם בכל", וכן ליצחק וליעקב. אדם נכנס בספינה, עמד עליו סער: אם יש עמו בהמה וכלים — מזרקן לים ומקיימין את האדם, שאין מרחמין על הבהמה וכלים כשם שמרחמין על האדם. אבל הקב"ה: כשם שרחמיו על האדם, כך רחמיו על הבהמה, שנאמר (תהלים, קמה): "ורחמיו על כל מעשיו",

וכן הוא אומר "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ".