מדרש תנחומא הקדום בראשית טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

טז.    [ עריכה ]
["אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם"].

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן בה"י בראם, ומה עסקו של ה"י כאן, אלא כל האותיות מוציא אדם מתוך פיו והוא קומץ את פיו, אבל ה"י אדם מוציאה מתוך פיו בלא קומץ את פיו, כך ברא הקב"ה את עולמו בלא יגיעה, שנאמר לא ייעף ולא ייגע (ישעיה מ כח). דבר אחד: "בהבראם", אמר ר' תחליפא: באברהם, הן הן האותיות בהבראם, בזכותו של אברהם. (שנאמר):