לדלג לתוכן

מדרש תנחומא בשלח יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יז.    [ עריכה ]
קפאו תהומות, עשאן כמין כפה.

בלב ים היכן לבו של אדם נתון משני חלקים, כך קפא עליהם הים משני חלקים.

הים לא היה לו לב וניתן לו לב. האלה לא היה לה לב וניתן לה לב, שנאמר (שמואל ב יח יד): עודנו חי בלב האלה. השמים לא היה להן לב וניתן להן לב, שנאמר (דברים ד יא): וההר בוער באש עד לב השמים. יבוא הים שלא היה לו לב ונתן לו לב, ויפרע מן המצרים שהיה להם לב ושעבדו ישראל בכל מיני פורעניות. תבוא האלה שלא היה לה לב ונתן לה לב, ויפרע מאבשלום שהיה לו לב וגנב שלוש לבבות - לב אביו, ולב בית דין, ולבב אנשי ישראל. ויבואו השמים שלא היה להן לב ונתן להם לב, ויורידו המן לישראל, שיש להן לב וקבלו את התורה בכל לב ואהבו את קונם בכל לב: