מדרש משלי (בובר) יד כח
<< · מדרש משלי (בובר) · יד כח · >>
(משלי יד כח): "ברב עם הדרת מלך, ובאפס לאום מחיתת רזון" - אמר רבי חמא בר חנינא: בא וראה שבחו וגדולתו של הקב"ה, שאף על פי שיש לפניו אלף אלפי אלפים ורבי רבבות כתות של מלאכי השרת שישרתוהו וישבחוהו, אינו רוצה בשבחן של כולם, אלא בשבחן של ישראל, שנאמר "ברב עם הדרת מלך", ואין עם אלא ישראל, שנאמר (ישעיהו מג כא): "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", בשביל שיגידו שבחי בעולם.
וכה"א וכן הוא (הכתוב) אומר - כך אנו מוצאים בפסוק (תהלים מז י): "נדיבי עמים נאספו, עם אלהי אברהם, כי לאלהים מגני ארץ מאד נעלה". אמר רבי סימון: אימתי הקב"ה מתעלה בעולמו? בשעה שישראל נאספים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ונותנין שבח וקילוס לפני בוראן. רבי ישמעאל אומר: בשעה שישראל נאספין בבתי מדרשות ושומעין אגדה מפי חכם, ואחר-כך עונין (קדיש): "אמן יהא שמיה רבא מבורך", באותה שעה הקב"ה שמח ומתעלה בעולמו, ואומר למלאכי השרת "בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי, כמה הן משבחין אותי", באותה שעה מלבישין אותו הוד והדר, לכך נאמר "ברוב עם הדרת מלך".
"ובאפס לאום מחיתת רזון" - אם הפסיקו עצמן מדברי תורה, אף אני אפסוק מהם דברי תורה.
(משלי יד לג): "בלב נבון תנוח חכמה" - אמר רב הונא: זה תלמיד חכם בן תלמיד חכם; "ובקרב כסילים תיוודע" - זה תלמיד חכם בן עם הארץ.
<< · מדרש משלי (בובר) · יד כח · >>