מדרש זוטא (בובר)/קהלת/פרשה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



פרשה ג.

א.[עריכה]

[א] (א) "לַכֹּל זְמָן" (קהלת ג, א). זמן היה לאדם הראשון שיכנס לגן עדן, שנאמר (בראשית ב, טו): "ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן", זמן היה שיצא ממנה שנאמר (בראשית ג, כד): "ויגרש את האדם וגו'". זמן היה לו לנח שיכנס לתיבה, שנאמר (בראשית ז, א): "בא אתה וכל ביתך אל התיבה וגו'". זמן היה שיצא ממנה, שנאמר (בראשית ח, טז): "צא מן התיבה".


פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.