מגן אברהם על אורח חיים תרנב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) יטלנו אח"כ:    עיין ב"י סי' תרס"ה בשם הר"ן משמע דאם לא נטלו עד ב"ה ביום ראשון נוטלו ב"ה דספק דאורייתא לחומרא משא"כ בשאר הימים דפטור ע"ש ומ"מ נ"ל דיטלנו ב"ה בלא ברכה:

(ב) משתנץ החמה:    ואם נטלו משעל' ע"ה יצא:

(ג) גם בשעת התפל':    דכיון דלקיחתו מצוה לא מטרד ביה ושל"ה כתב שינענע בסוכה קודם הליכתו לבה"כ ע"ש:

סעיף ב[עריכה]

(ד) אסור לאכול:    משמע דטעימ' בעלמא שרי כמ"ש סי' רל"א וסוף סי' רל"ב וסי' תל"א אך מדברי התוס' שכתבתי סי' תרמ"ט ס"ה מוכח דטעימ' אסור דאל"כ ה"ל לשנויי דר"ח טעימא בעלמא טעים ויש לדחות דלשון מטביל משמע דרך טיבול בסעודה וצ"ע:
מי שבא בדרך ומצפה שיבוא למקום הלולב משמע לכאורה דצריך לעבור זמן אכילה א' עד שיטלנו כמ"ש סי' קפ"ב ס"א ורצ"ו ס"ג מיהו בהג"מ כתב דאם אין לו כוס לקידוש אוכל בלא קידוש דאסו' להתענות בשבת כמ"ש סוף סי' רפ"ט א"כ ה"ה בח"ה אסור להתענות לכן נ"ל דאף המחמיר לא יתענ' יותר מחצי היום עיין ריש סי' רפ"ח: