מגן אברהם על אורח חיים תיט
סעיף א[עריכה]
(א) מצוה וכו': כתב הרי"ף והרא"ש בשם ירושלמי שאם חל ר"ח בשבת יש לעשות סעודת ר"ח בא' בשבת דבשבת אין ניכר שעושה משום ר"ח וכ' הב"ח ולא נהגו כן, ובסי' תרפ"ח ס"ו פסק הב"ח לענין דינא לעשות סעודת פורים בשבת ע"ש, ונ"ל דיש למשוך סעודה שלישית עד הלילה ואז יוצא ידי חובת ר"ח ג"כ ועיין ססי' קפ"ח דמזכיר רצה ויעלה ויבא דאזלי' בתר התחל' הסעוד', ובספר של"ה נקט לו שיטה אחרת וכתב שבשבת שיש מצוה בהוספתה מזכיר רצה אבל בר"ח כשחל בחול אין מצוה בהוספתו לכן אם נמשכה סעודת ר"ח עד הליל' אין מזכיר של ר"ח ואם חל ר"ח במ"ש ונמשכת סעודת שבת עד הלילה מזכיר של ר"ח ולא של שבת כיון דבאמת עתה הוא ר"ח ע"ש וכ"ז לשיטתו אבל לפי מ"ש הרב"י בסי' קפ"ח דאזלי' בתר התחלת הסעודה וה"ה כשאוכל בע"ש פסק רמ"א בסי' ער"א ס"ו דאם נמשכה הסעודה עד הלילה אינו מזכיר של שבת דאזלינן בתר התחלת הסעוד' אף על גב דבאמת עכשיו הוא שבת ק"ו כשחל ר"ח במ"ש דאזלינן בתר התחלת הסעודה ומזכי' של שבת ואינו מזכיר של ר"ח מיהו ברא"ש ורי"ו שם כתבו בהדיא בשם התוס' דאם אכלו פת בשבת צריך להזכיר של שבת אף על גב דהתחלת הסעוד' היתה בע"ש כ"מ בתשוב' מהרי"ל סי' נ"ו וא"כ אם חל ר"ח במ"ש ואכל פת מבע"י וגם בלילה צריך להזכיר שניהם מיהו לפמ"ש בתשובת מהרי"ל סי' נ"ו דאם התפלל ערבית שוב אינו מזכיר של שבת הטעם משום דהוי כסתרי אהדדי א"כ ה"נ סתרי אהדדי אם יזכיר שניהם, ולכן נ"ל דאם אכל גם בלילה פת יזכיר של ר"ח ולא של שבת אבל אם לא אכל בלילה פת יזכיר של שבת ולא ר"ח וכתוב בה' שמחות למהר"מ אפי' התפלל ערבית מבע"י שוב אינו מזכיר של ר"ח או שבת ועיין ביורה דעה סוף סי' שע"ה ובאבן העזר סוף סי' קכ"ג, אבל אם הוא לא התפלל אף על פי שהציבור התפללו מזכיר של ר"ח מ"ד אמ"ש שאע"פ שהציבור התפללו אם הוא לא התפלל מזכיר רצה וכ"כ סי' רס"ג לענין מנחה מיהו אם הוא התפלל מנחה והתחיל לאכול אחר שהתפללו הקהל ערבית בר"ח מבע"י אינו מזכיר של ר"ח וה"ה איפכא אם הקהל התפללו בערב ר"ח מבע"י והתחיל לאכול אחר ערבית אף על פי שהוא לא התפלל ערבית מזכיר של ר"ח ועיין בטור סי' קי"ז מיהו אם הוא לא התפלל מנחה עדיין אינו מזכיר של ר"ח כיון שעתיד להתפלל מנחה של חול וה"ה במוצאי ר"ח מזכיר של ר"ח בב"ה אם לא התפלל מנחה אף על פי שהציבור התפללו ערבית: ונ"ל דאם חל חנוכה במ"ש והתחיל לאכול בשבת ומשכה סעודתו עד הלילה מזכיר של שבת ולא של חנוכה אפי' אכל גם בלילה פת כיון שאינו אלא רשות להזכיר של חנוכה בב"ה כדאית' בפ' ב"מ: כתב הטור בשם הפסיקתא כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה חוץ ממה שהתינוקות מוליכות לבית רבן בר"ח ופירש הרב"י דוקא שכר לימוד והב"ח פי' דהיינו מה שנהגו ליתן מעות של ר"ח לרבן ואין לבטל המנהג עכ"ל: