לדלג לתוכן

מגן אברהם על אורח חיים שצח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א

[עריכה]

(א) אריכא וקטינא:    פי' שאין רחבה כארכה:

סעיף ד

[עריכה]

(ב) מן הקשת:    וכתב הרב המאירי אותם ששבתו בקשת הולכין כל ריבועו של קשת ועגולו עד ראשי הקשת ומשם ואילך אלפים אמה ע"כ אבל דרך היתר אסורי' לבוא (רדב"ז ח"א ק"ז) והכי איתא בגמ' דאי בעי הדר ואתי דרך בתים:

(ג) מן המקום:    שנתקצר או שלא נשאר מן הקשת עד שם ב' אלפים (טור):

(ד) מן היתר:    עמ"ש ס"ח דדוקא לחיצונה אבל לא לאמצעי' וצ"ע למה סתם הטור:

סעיף ה

[עריכה]

(ה) בית דירה:    אף ע"פ שאין דרין שם:

סעיף ו

[עריכה]

(ו) על ד"א:    ואם אין בה רוחב ד"א אף על פי שארוכה כמה לא מקרי בית עיין סי' שמ"ה:

(ז) הבנוי בים:    שעשוי' לפנות בו כלים שבספינ':

(ח) ומערה וכו':    בגמרא פריך ותיפוק ליה משום בנין ומשני לא צריכא אלא להשלים פי' הבנין והמערה מצטרפין לד"א ובלבד שיהא רוב הד"א מן הבנין א"נ קמ"ל שמתחילין למדוד מסוף המערה ואיירי שיש בבנין לבד ד"א (תו') הבורגנין שעושין שומרי גנות ושומרי העיר אין נמדדין עמה מפני שהם עראי ודוקא במקום דשכיח גנבי או גשמים ששוטפין אותו (ב"י רשב"א):

(ט) דינם כעיר כו':    צ"ע דהא כל בית עומד בתוך ע' ולעיל בס"ד כ' שאם אין בין קשת ליתר אלפים מודדין מן היתר וא"כ היינו מתעברין עמה לכן נ"ל דהסופר החליף התיבות וכן צ"ל אם היו בתים כאלו נגד שני ראשי העיר וכו' וכונתו למ"ש הרא"ש שאם הרבה בתים יוצאין זה אח"ז עד רחוק מאלפים מן העיר וכן בצד הב' דינה כעיר העשויה כקשת וכ"מ בד"מ ונ"ל דכ"ש אם בצד א' יוצאים בתים עד חוץ לאלפים אם העיר ארוכה יותר מאלפים אין מותחין המידה נגד הבית בצד הב' ודע דעכ"פ מותר לילך עד הבית האחרון וכמ"ש ריש הסעיף (ע' ת"ש):

(י) ובית שבספינה:    דלא קביעא ופעמים שהולכות חוץ לע' אמה:

סעיף ז

[עריכה]

(יא) בית א' כו':    אא"כ עומד בתוך ע' לעיר:

סעיף ח

[עריכה]

(יב) מחומותיה:    בגמ' פריך מ"ש דבעיר כקשת צריך שלא יהא בין קשת לקשת יותר מד"א והכא אפי' יש בין חיצון לחיצון יותר שרי ומשני התם נמי דוקא לעומדים באמצע הקשת אין מודדים להם אלא מפתח ביתם שא"א כאלו ביתם נתונות במקום היתר דא"כ מפסד' להו אידך גיסא וכו' וה"נ האמצעית אין מודדים לה אלא מחומותיה אלא דוקא לשנים החיצונים הוא דאמר מלי וה"ה בעיר כקשת אם בני ראש קשת זו באין לילך לצד ראש קשת הא' חשבי' להו כחדא אפי' איכא טובא בין ב' ראשי הקשת ובלבד שלא יהא בין יתר לקשת יותר מאלפי' (תו' ורא"ש) וא"כ משמע דאם יש בין ב' החיצונים פחות מד' אלפי' אפי' האמצעית מודדין מהחיצונות כמו בעיר כקשת וצ"ע דסתם הטור ומיהו אם יש בין חיצון לאמצעי יותר מאלפים בכל ענין אסור דל"ד לעיר כקשת כיון דליכא בתים בין חיצונית לאמצעית משא"כ בעיר כקשת עס"ד:

סעיף ט

[עריכה]

(יג) וישתמשו:    צ"ע אם בכ"מ שמשתמשים בני העיר נתחיל למדוד משם:

(יד) מפתח בתיהם:    פי' מבית החיצון (מ"מ):

סעיף י

[עריכה]

(טו) באהלים:    שאין קבועים במקום א' אלא יושבים כאן זמן מה ואח"כ הולכים למקום אחר (ש"ל רש"י) כ"מ בגמרא אבל אם קבועים במקום א' הוי כעיר:

סעיף יא

[עריכה]

(טז) ממקו' ישיבתה:    פי' מן הבתים ולא מן החומה אם אין בחומה בית דירה: