מגן אברהם על אורח חיים קח
סעיף א[עריכה]
(א) מתפלל מנחה: וכשהוא ש"ץ יוצא במה שמחזיר התפלה בקול רם [רדב"ז סי' שס"א כ"ה]:
(ב) ואם היפך: פי' שהיה בדעתו שתהא הראשונה לתשלומין לא יצא [ד"מ וכ"מ בב"י] וצ"ע כיון דבגמ' אסקינן בקושיא אלא שהרא"ש כתב וז"ל כ' רב האי גאון די"ל הואיל ולא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה גלי דעתיה שהתפלל הראשונה לתשלומין ולא יצא ומיהו אם לא הבדיל באחת מהם או הבדיל בשניהם יצא דאין כאן שום גילוי דעת דראשון לתשלומין וכ"מ מדפריך למימרא כיון דלא הבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי למהדרינן ליה משמע הא כמאן דצלי דמי יצא ידי שתים אף על פי שלא הבדיל בראשונה והבדיל בשנייה ראשונה עלתה לשם חובה והשניי' לתשלומין עכ"ל הרי מבואר דדוקא גילוי דעת בעינן אבל במחשבה לחוד יצא ולולי דברי הד"מ אפשר לומר דהכא נמי מיירי שגילה דעתו כגון שהתפלל תחלה בלא אשרי ואח"כ אמר אשרי וי"ח כדרך שאומרים במנחה ומ"מ צ"ע דזה לא מקרי גילוי דעת רק כשגילה דעתו בתוך התפלה כגון שלא הבדיל וכ"מ בח"ה דאם הבדיל בשתיהן אף על פי שכוון בשניה לחובת שעתיה יצא דאמרינן אפשר שטעה והבדיל וא"כ לא מקרי גילוי דעת ע"ש:
סעיף ב[עריכה]
(ג) שחרית שתים: נ"ל דאסור לאכול קודם שיתפלל השניה ואם התחיל אינו מפסיק עיין סימן פ"ט וסי' רל"ב:
(ד) יאמר אשרי כו': משמע דא"א תחנון עד אחר תפלה השניה דאל"כ ל"ל לאפסוקי באשרי וכ"כ בלבוש. ול"ח כ' דיאמר תחנון אחר תפלה הראשונה:
(ה) יאמר אשרי בין כו': אבל המקובל ר"מ מרקנ"ט הזהיר מאוד שלא לומר אשרי אחר מנחה [ב"ח] ואני בעיני ראיתי ברקנ"ט פ' וירא ופ' קרח שכתב שלא לומר אשרי בערבית ועיין ב"י סי' רל"ד בשם מהררא"י ונ"מ למי שמתאחר לבא לב"ה בשעה שצבור התחילו מנחה יתפלל י"ח עמהם ואח"כ יאמר אשרי דלא כהב"ח וכ"כ בהגמ"נ ובס"ח סי' תתי"ב וכן המנהג פשוט ביה"כ לומר אשרי אחרי מנחה מיהו בזוהר פ' פנחס ע' תכ"ד משמע דאחר תפלת מנחה לא יאמר אשרי ונ"ל דשאני יה"כ שהוא ברצון כל היום ומ"מ משמע שם בזוהר דמותר לאומרו שלא אדעת' דחובה:
סעיף ד[עריכה]
(ו) הסמוכה: אם טעה ולא התפלל שחרית בשבת מתפלל מנחה שתים אף על פי שכבר עבר מוסף דזה מקרי תפלה הסמוכה [נ"ץ]:
סעיף ה[עריכה]
(ז) אם רצה: ולכן מי שהיה חולה או תפוס בתפיס' (ולא היה המקום נקי) כשיצא יתפלל כל התפלות שהפסיד [ב"י תר"י] ואם יצא מתפיסה בר"ח מזכיר בכלם יעלה ויבא וה"ה אם יצא בשבת [כ"ה]:
(ח) ושיחדש: ולפי מ"ש רמ"א שם דצריך שיתחדש אצלו לא שייך כאן:
סעיף ו[עריכה]
(ט) אין לה: דהיאך יקרא הקרבנות וכבר עבר זמן מוסף וגם לא תקנו ז' ברכות של מוסף אלא משום ונשלמה פרים שפתינו ובזה ודאי עבר זמנה בטל קרבנו אבל שאר תפלות דרחמי נינהו ולואי שיתפלל כל היום (תו'):
סעיף ז[עריכה]
(י) הזיד: מעשה בא' שבא לבה"כ סמוך לערבית וירד לפני התיבה והתפלל ערבית ועדיין לא התפלל מנחה נ"ל דל"ד להזיד ולא התפלל דהא עדיין זמן מנחה הוא וא"ל דא"א להתפלל מנחה דכבר עשאו לילה כמ"ש ססי' ל' דשאני הכא דלא יהא אלא ערבית שתים דדוקא גבי שבת אמרינן בסי' רס"ג סט"ו דאינו רשאי ועוד דאפשר לדונו כשוגג דסבר מותר להתפלל ערבית קודם ומשמע לי דבר"ח יזכיר יעלה ויבא בשניה דכבר קבל ר"ח עליו וכמ"ש ריש סימן תכ"ב ע"ש עיין ס"ס זה:
סעיף ח[עריכה]
(יא) שסבור: דשכחה מקרי אונס ועיין בחושן משפט סי' תכ"א ס"י ובמבי"ט ק"ב סי' קל"ב ע"ל סימן תקכ"ז ס"ז וסי' תקל"ח ס"א עיין ביורה דעה סי' רל"ב סי"ב דכתב מחלוקת בזה וצ"ל דגבי שבועה חשש לחומרא אבל הט"ז שם הכריע כמ"ש כאן וכ"מ בחושן משפט סימן כ"א מלשון הרמב"ם והרב"י וראיית האגודה הביאו הרב"י בחושן משפט סי' ר"ז נ"ל דאינה ראיה דהתם לא מהני אונס מידי דהוה אהלוהו על שדהו והתנה לפדותו תוך ג' שנים וארעו אונס ולא פדאו שהוא חלוט לו כמ"ש הב"י בחושן משפט ס"י:
סעיף ט[עריכה]
(יב) של שבת: צ"ע אם לא הזכיר שבת בשניה אם מחזירין אותו ויש להביא ראיה ממ"ש סי' תרכ"ג ס"ג דמשמע שאם לא הזכיר של שבת בנעילה מחזירין אותו משום דיום הוא שנתחייב בד' תפלות וה"נ בכה"ג או דלמא כיון דתשלומין דחול הוא אין מחזירין אותו דלא נתחייב היום בכך ובטור סי' תכ"ב כ' וז"ל והא דאמרי' אם לא התפלל מנחה בשבת מתפלל במ"ש שתים של חול משום דבשבת נמי בדין היא דבעי לצלויי י"ח אלא דמשום כבוד שבת לא אטרחוהו רבנן א"כ שייכי נמי י"ח לשל שבת עכ"ל, א"כ הכא מכ"ש דיוצא בדיעבד וצ"ע, עוד צ"ע מי שלא התפלל ערבית בר"ח והתפלל שחרית שתים ולא אמר יעלה ויבא בשניה מי נימא כיון דלתשלומין של ערבית קאתי אין מחזירין א"ד טעמא דבערבית אין מחזירין דאין קידוש החדש בלילה והכא יממא והכי מסתברא דהא י"א דאפי' בליל שני מחזירין אותו מפני שכבר קדשוהו ואף שבב"י סי' תכ"ב כתב שזה הפך הגמ' לא עיין יפה דבגמרא לא אמר אלא שגם בחדש חסר אין מחזירין אותו והתו' הזכירו סברא זו ואף דלא קי"ל הכי מ"מ בנדון דידן לכ"ע מחזירין כנ"ל ובכ"ה כת' בשם חכם א' דמחזירין אותו ובסי' תכ"ב נסתפק ג"כ במ"ש אם לא התפלל ערבית בר"ח והתפלל שחרית שתים ולא אמר יעלה ויבא בשניה והביא מחלוקת הפוסקים והעלה דאין לחזור בשניהם ול"נ כמ"ש עיקר ע"ש דלא הביאו ראיו' שהבאתי:
סעיף י[עריכה]
(יג) ואינו מבדיל: משום דהבדלה די פעם א' משא"כ בשבת ור"ח דצריך להזכירה בכל התפלות כנ"ל פשוט דלא כע"ת:
(יד) לא עלתה לו: דמבעי ליה לאקדומי חובת שעתי' ברישיה והוא גילה דעתו שהתפלל הראשונה לתשלומין ולכן צריך לחזור ולהתפלל א' לתשלומין בלא הבדלה ונ"ל דוקא שעשה במזיד אבל אם שכח מלהבדיל בראשונה יצא דהרי לא גילה דעתו וכמ"ש ריש סי' זה:
סעיף יא[עריכה]
(טו) בתורת נדבה: משום די"א דא"צ להתפלל שנית דמה ירויח בזה דהא כבר התפלל י"ח וי"א דתפלה הראשונה כמאן דליתיה דמי כיון שהתפלל בשבת י"ח לכן יתפלל בנדבה:
(טז) וה"ה אם לא: ונ"ל דאם בלילה ג"כ ר"ח לכ"ע יתפלל דהא ירויח שיאמר יעלה ויבא וה"ה בליל י"ט שני וה"ה אם שכח ותן טל ומטר או משיב הרוח: