מ"ג תהלים קנ ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קנ · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר
  הַ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ג-ד) "הללוהו", עפ"ז יעמדו שני מיני הלולים, אם יהללו בקדשו ובגבורותיו, שזה יהיה לעתיד שיהיו עם קרובו, ואז "יהללו בתוף ומחול" לרמז שה' הוא ראש המחול, בכ"ז "יהללו" ג"כ "תקע שופר" שמורה החרדה שיפחדו מיראת ה' ורוממותו ובנבל וכנור שמורה השמחה ויהללו בתוף ובמחול, והשם יהיה ראש חולה לצדיקים, ההלול השני אם יהללו "במנים ועוגב ויהללו בצלצלי שמע", והוא בעת שיתנהג עמם בדרך הטבע שאז יהללו ברקיע עוזו וכרוב גדלו, ואז לא ישמחו שמחת המחול על השראת השכינה ביניהם, בכ"ז "יהללו בצלצלי תרועה", שהתרועה מורה החרדה מפני השבר, וייראו מה' פחד העונש, בענין שבשני מיני ההילולים יהיה או שופר או תרועה, שופר מורה על יראת הרוממות, ותרועה מורה על יראת העונש, ותהיה היראה בלולה עם השמחה ע"ד וגילו ברעדה:  

<< · מ"ג תהלים · קנ · ג · >>