מ"ג תהלים קמו ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קמו · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְהוָה מַתִּיר אֲסוּרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט ׀ לָעֲשׁוּקִ֗ים
  נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים
    יְ֝הֹוָ֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עושה" וכו' "ה' מתיר אסורים", ר"ל כי מלך בשר ודם אם יתיר את האסור ממאסרו, כבר עשה עמו בזה די צדקה וחסד ולא יפנה אליו עוד לתת לו יתר צרכיו, אבל ה' הוא מתיר אסורים, ואז ישגיח על צרכיהם בין "לעשות משפט לעשוקים", ולענוש את אלה שאסרו אותם בחנם, וגם נותן לחם לרעבים, אלה שיצאו מבית האסורים לבל ימותו אח"כ ברעב:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מתיר" - פותח קשרי האסורים במאסר וישלחם חפשי

"לעשוקים" - לקחת נקמתם מיד עושקיהם

מצודת ציון

"לעשוקים" - לנגזלים

<< · מ"ג תהלים · קמו · ז · >>