מ"ג תהלים קמה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים קמה · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּהִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד
אֲרוֹמִמְךָ֣ אֱלוֹהַ֣י הַמֶּ֑לֶךְ
  וַאֲבָרְכָ֥ה שִׁ֝מְךָ֗ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ארוממך אלוהי המלך", ה' נעלם מצד עצמו ונגלה מצד פעולותיו, והרוממות הוא מן הצד שהוא מתרומם ונעלם מן ההשגה, ואמר שאתה אלוהי מצד עצמך מרומם מכל ברכה ותהלה, אולם "אברכה שמך" שמצד שמך שהוא הפרסום שנתפרסמת ע"י ההנהגה, מצד זה אברכך, וגדר הברכה שמברכים את ה' הוא השפע והטוב היורד מאת ה' אל עולמו ע"י צדקת התחתונים, אתה מקור הברכה והטוב, ויציינהו כמלך הנסתר בכבודו מרומם מכל שריו ועבדיו, ובכ"ז יוצא מאתו ברכה וטוב לכל עמו ועי"כ נודע שמו ומבורך:

ביאור המילות

"ארוממך, אברכה שמך". עי' ישעיה (כ"ה א'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארוממך" - אספר רוממותיך

"תהלה לדוד" - לפי שבמזמור הזה אין בו שום שאלה ובקשה כ"א שבחי המקום לזה אמר תהלה לדוד כי אין בה כ"א תהלה ושבח