מ"ג תהלים קלב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג תהלים קלב · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִֽם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ ׀ בְּרִיתִי֮
  וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם
    גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד
    יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא־לָֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועדותי זו אלמדם" - זו אשר אלמדם

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


אם, ועדותי - החולם תחת שור"ק או היא מלה זרה מורכבת מלשון יחיד ורבים, כמו: והפלא ה' את מכותך, ומ"ם אלמדם שבה אל בריתי ועדותי, ומלת גם הם ישבו גם בניהם:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"זו אלמדם" - אשר אלמדם ביד הנביאים

"גם בניהם" - של בניך עד עולם ישבו לכסא המלוכה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"אם ישמרו בניך בריתי", אז "גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך" וזה תלוי בתנאי שישמרו התורה והמצות, (וכמו שבארתי בפירוש מלכים בכמה מקומות):