מ"ג תהלים קלב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קלב · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו
  נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נבואה" - שמה למשכנותיו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נבואה", ואחר שמצאנו המקום (כמ"ש בדה"א כ"א כ"ח ושם כ"ב א'), מעתה "נבואה למשכנותיו", שיבנה ע"י שלמה, "ושם נשתחוה להדום רגליו", כמ"ש והארץ הדום רגלי, שסוף השפעתו היא בית המקדש, כמ"ש ושוליו מלאים את ההיכל כמש"ש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להדום רגליו" - בה"מ קרוי הדום רגלי ה' ואחז דרך משל כאילו מושבו בשמים ממעל ורגליו יורדים לנוח בבה"מ

"נבואה" - עתה הואיל וידענו המקום נבואה למשכנותיו

מצודת ציון

"להדום" - הוא שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי האדם כשהוא יושב וכן הדום לרגליך (לעיל קי)

<< · מ"ג תהלים · קלב · ז · >>