מ"ג תהלים קיט קעו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קיט · קעו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תעיתי כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְו‍ֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה אֹ֭בֵד בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ
  כִּ֥י מִ֝צְוֺתֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תעיתי", וגם אם תעיתי כשה אובד ששכח את רבצו ותועה ואין לו מרעה, תהיה אתה הרועה המבקש את שיו הנדח, ור"ל באשר אני נרדף מפני שאול תועה בח"ל, תבקשני ותשיבני לא"י, כי אף ששכחתי רבצי ומקום המרעה לא שכחתי מצותיך, לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תעיתי כשה אובד" - ר"ל כמו השה הזה כשהוא אובד מן העדר אינו יודע לחזור עד שיבקשו הרועה כן תועה אני בדעתי ולא אדע מעצמי כל תוכן הדרך לכן בקש אתה את עבדך וראה הדרך אשר ילך בה כי לא שכחתי מצותיך והבא לטהר הלא מסייעין לו מן השמים