מ"ג תהלים קיט טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קיט · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע
  לֹ֖א אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשתעשע" - אתעסק כמו ישעה האדם על עושהו (ישעיהו י"ז) ואל ישעו בדברי שקר (שמות ה')

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בחקתיך אשתעשע", מוסיף שגם החקים יהיו לו כדבר שאדם משתעשע בו מרוב אהבתו, כי באמונתו כי בם חלקת מחוקק ספון סודות עליונים לשלמות הנפש, יהיה לו החלק הזה נטע שעשועיו, כי זה העד שנפשו עליונה והליכתה בקדש בענין פלאיי, שמצד התקשרה עם אלהים יחויב לעשות לאשרה ושלימותה מעשים פלאים נשגבים מבינת אדם, ולכן על חלק זה אמר יראת ה' טהורה עומדת לעד, כי זה מורה על נצחיות הנפש ותעלומתה וזה שעשוע הנפש, "ולא אשכח דברך" שלא יהיו אצלי כדבר שאין לו טעם שדרך לשכחו, כי יהיו יקרים וחשובים בעיניו עד שיזכרם תמיד:

""

  • (דברים)
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשתעשע" - בכל עת אני משתעשע בהם למען לא אשכח מה מהם

מצודת ציון

"אשתעשע" - ענינו ההתעסקות בדבר מה לשמוח כמו ושעשע יונק (ישעיהו יא)