מ"ג תהלים קד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קד · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַצְמִ֤יחַ חָצִ֨יר ׀ לַבְּהֵמָ֗ה
  וְ֭עֵשֶׂב לַעֲבֹדַ֣ת הָאָדָ֑ם
    לְה֥וֹצִיא לֶ֗֝חֶם מִן־הָאָֽרֶץ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מצמיח", עתה יספר את הנברא ביום הג', שאמר תדשא הארץ דשא, (כי עד עתה באר שהנברא קודם היה הכנה אל הנברא אחריו, שהרקיע והאדים והמטר היה הכנה אל הנברא מיום ג' ואילך) ואחר ההכנה הזאת, אמר תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ פרי עושה פרי, שהם ג' מינים,

  • א) "דשא" הוא התלבשות הארץ בעשבים שרובם הם למאכל בהמה, ועז"א "מצמיח חציר לבהמה",
  • ב) "עשב מזריע זרע", שהם עשבים הנזרעים בידי אדם, והחשוב מהם הם חמשת מיני דגן שעושים מהם לחם ומברכים עליהם מחשיבותם המוציא וברכת המזון, ועשב זה לא יתהווה ממנו לחם תיכף רק אחר עבודה ויגיעה רבה שידוש ויטחן וילש ויאפה ואז נעשה לחם, וז"ש ועשב "לעבודת האדם להוציא לחם", שע"י עבודת האדם יוציא ממנו לחם, שע"י עבודתו בהעשב יוציא לחם מן הארץ:


ביאור המילות

"לעבודת". שיעבוד האדם להוציא לחם מן העשב ע"י עבודתו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להוציא" - מצמיח להוציא לחם וגומר

"לבהמה" - למאכל בהמה

"לעבודת האדם" - מצמיח עשב למלאכת האדם כמיני צבעים וכדומה

<< · מ"ג תהלים · קד · יד · >>