מ"ג תהלים קד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג תהלים קד · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גְּֽבוּל־שַׂ֭מְתָּ בַּל־יַעֲבֹר֑וּן
  בַּל־יְ֝שֻׁב֗וּן לְכַסּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גבול שמת" - להם החול אשר סביב שפתו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[יעלו הרים - וטעם אל מקום הוא שהזכיר אחריו -] גבול - הזכיר בל ישובון – לאות, כי בתחלה היתה הארץ מכוסה במים ובחפץ השם, דחק הרוח אל המים ונראתה היבשה אחר שנברא האור שהיה עיקר, כאשר פרשתי במעשה בראשית.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"גבול שמת" - חול הים שמת להם לגבול לבל יעברו הגבול ההוא ולבל ישובו למקומם לכסות הארץ כאשר בתחילה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"גבול שמת", ואז שם ה' גבול לים סביב "בל יעבורון" את הגבול הזה, "לבל ישובון עוד לכסות הארץ" כמו שהיה בתחלת הבריאה:  

<< · מ"ג תהלים · קד · ט · >>