מ"ג תהלים קג יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קג · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־ה֭וּא יָדַ֣ע יִצְרֵ֑נוּ
  זָ֝כ֗וּר כִּי־עָפָ֥ר אֲנָֽחְנוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זכור כי עפר אנחנו" - זכור הוא ולא שכח שאנחנו עפר ויודע שאנוש כחצר ימיו וגו'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", מבאר מפני שמכיר ויודע סבת מהירת התנועה ההכרחיות אל החטא, כי "הוא ידע יצרנו", שיצר הלב מניע את הנפש הפך מדרכי ה', וה' יודע,

  • א) כח היצר שתנועתו חזקה מאד ושולט על כחות הנפשיות,
  • ב) יודע עצלות התנוה העצמיית של הנפש, מפני "כי עפר אנחנו", והעפר מכביד על הנפש וקשה לה להניע אותו, ר"ל שנקל מאד אל הנפש לחטוא, מפני שיצר הרע כחו רב ותנועותיו וציוריו ממהרות קודם לציורי הנפש אל הטוב, וקשה לה לעשות מעשים טובים שהיא תנועתה העצמיית כי כבד עליה העפר והחומר העכור:

ביאור המילות

"זכור". דבר זה זכור לפניו תמיד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זכור" - ותמיד זכור לפניו שאנחנו עפר וכפל הדבר במ"ש

"יצרנו" - יצירתנו אשר הוא מעפר וא"א להפרד מכל וכל מתאוות הגוף

מצודת ציון

"יצרנו" - מלשון יצירה ובריאה

<< · מ"ג תהלים · קג · יד · >>