מ"ג תהלים קג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קג · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י ר֣וּחַ עָֽבְרָה־בּ֣וֹ וְאֵינֶ֑נּוּ
  וְלֹֽא־יַכִּירֶ֖נּוּ ע֣וֹד מְקוֹמֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רוח עברה בו" - אם עברה חולי של מיתה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", מפרש נגד מ"ש אנוש כחציר ימיו "כי רוח עברה בו ואיננו", כמו שהרוח מייבש את החציר כן ימות מהרה, ונגד מ"ש כציץ השדה כן יציץ מפרש "שלא יכירנו עוד מקומו". שאינו דומה כחציר שגם אחר שנתלש יש בו ממש רק כציץ שנובל ואין בו ממש כלל עד שמקומו לא יכירנו עוד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי רוח" - כאשר עברה בו רוח קימעא של זעם אז אינו עוד בעולם ואם היה חוזר למקומו לא היו מכירים בו באנשי מקומו כי נשכח מלבם וכאומר אם כן הוא פן יאמר האדם איה א"כ חסד האל

<< · מ"ג תהלים · קג · טז · >>