מ"ג תהלים צ יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים צ · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִֽי־י֭וֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ
  וּ֝כְיִרְאָתְךָ֗ עֶבְרָתֶֽךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי יודע עז אפך" - בימים מועטים כאלה מי יקנה לו לב לדעת את עז אפך ליראה אותך

"ואתה כיראתך עברתך" - כשם שאתה יראוי כן עברתך קשה ונפרע מן החוטאים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מי יודע עז אפך", ר"ל אנחנו עפים עם שטף הזמן, ולא נוכל לדעת לא עז אפך שתעניש אותנו על חטאים פרטים, שעליהם אמר כי כלינו באפך, "ולא עברתך כיראתך" ולא יש מי שיוכל לדעת את עברתך הכללית שהוא בחטא אדה"ר (שעליו אמר כל ימינו פנו בעברתך) שהיא מתדמה עם יראתך הגדולה, שכן היא כוללת כל בשר אשר בו רוח חיים שכולם המות כרוך בעקבם, ומי יודע אותה, וא"כ אבקש.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכיראתך" - כאשר יראתך נעלמת מלדעת איך נירא את ה' כן נעלמה עברתך מלדעת על מה אתה מתמלא עברה וזעם כי אין להשיג בימים מועטים כאלה

"מי יודע" - בימים מועטים כאלה מי יוכל לדעת חוזק אפך על מה הוא ולהיות נשמר ממנו

<< · מ"ג תהלים · צ · יא · >>