מ"ג תהלים צ א
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּפִלָּה֮ לְמֹשֶׁ֢ה אִֽישׁ־הָאֱלֹ֫הִ֥ים
אֲֽדֹנָ֗י מָע֣וֹן אַ֭תָּה הָיִ֥יתָ לָּ֗נוּ
בְּדֹ֣ר וָדֹֽר׃
רש"י
"מעון אתה היית לנו" - מעון מדור ומנוס לבא שם
"היית לנו בדר ודר" - מעולם כי אתה מקדם הכל הייתאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ועוד: שהחל ה' מעון אתה ובתורה מעונה אלהי קדם. אמר רבי משה: כי מעון מגזרת עין מקום מבט עין. והנכון בעיני: שהוא ממעון קדשך והיא התקרה העליונה, כמו: ויהי בשלם סוכו והנה מעונתו כנגד סוכו. והטעם: כי השמים אינה מעונות לנו באמת רק אתה המעון באמת, ודור הולך ודור בא והמעון עומד לא ישתנה.
טעם אתה עם מלת היית – אתה לבדך.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מעון" - מדור כמו השקיפה ממעון קדשך (דברים כו)
מצודת דוד
"ה' מעון" - אתה לנו למחסה בכל דור ודור כמו המדור המציל מזרם וממטר
"איש האלהים" - ר"ל שהיה נביא
"תפלה למשה" - י"א מזמורים שמכאן עד לדוד מזמור משה אמרם ודוד יסדם בספרומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ה' מעון", בדבור הזה הודיע פינה יקרה מאד, שהרוחות והנשמות העתידים להבראות כבר היה להם מציאות מעולם במקורם הנשגב בה' אלהי הרוחות, ואין הבדל במציאות האדם בין טרם שיצא אל המציאות ובין אחר שיצא אל המציאות, רק מה שבמציאותו עתה התיצב כמו לבוש במלבוש חומרי נתון תחת הזמן והמקום וחקי טבע העולם הזה הגשמיי, והיא רק מקרה קרה לעצמות האדם, לא דבר מועצם בעצמותו, כי בעצמות האדם בעצמו כפי מה שהוא בעצמותו שהיא נפשו הרוחניות שהיא עצמות האדם לא נעשה שום שינוי רק שינוי מקומית, כטפת מים היוצאת מן המקור שאין הבדל בין אחרי נזלה מן המקור ובין כשהיתה במקורה רק שינוי מקומית לבד לא שנשתנה בעצמותה, וכ"ש שלא יצדק לאמר שהטפה הזאת נתחדשה אחר שלא היתה, כי החידוש שנעשה בה עתה הוא רק מה שעתה נמצאת במקום זולת מקומה הראשון, וכן אחרי מות האדם לא יתהוה בו בעצמותו רק שינוי מקומית, שלא יתכן לומר שאז ישתנה עצמותו מן היש אל ההעדר, כי נפשו הרוחנית שהיא עצמית האדם עודנה יישה ונמצאה לא נפסדה ולא קבלה שינוי, רק שהתעלתה מן מדורה התחתון שישבה בין בני בשר מתפעלת מן שכניה החומריים, אל מעון רוחני, אל המקום אשר היה שם אהלה בתחלה, אל המקור אשר ממנו נזלה, וז"ש "ה' מעון אתה היית לנו בדור ודור", שבכל הדורות אשר עברו לפני יצירת האיש היה ה' מעונו, כי בכל הזמן הזה שכנה נפשו במקורה הנשגב בהאל יתברך והוא היה מעונה, ולא תאמר שזה הותחל מימות בריאת שמים וארץ לבד, עד שתאמר שגם הנשמות נתחדשו אז ונבראו ושכנו במעון האל יתברך, לא כן, כי גם.
ביאור המילות