מ"ג תהלים פז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים פז · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אזכיר רהב ובבל לידעי הנה פלשת וצור עם כוש זה ילד שם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַזְכִּיר רַהַב וּבָבֶל לְיֹדְעָי הִנֵּה פְלֶשֶׁת וְצוֹר עִם כּוּשׁ זֶה יֻלַּד שָׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַזְכִּ֤יר ׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י
  הִנֵּ֤ה פְלֶ֣שֶׁת וְצֹ֣ר עִם־כּ֑וּשׁ
  זֶ֗֝ה יֻלַּד־שָֽׁם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אזכיר רהב ובבל ליודעי" - עוד זאת דיבר עליך אזכיר את מצרים ואת בבל על יודעי להביא מנחה כענין שנאמר (ישעיהו ס"ו) והביאו את כל אחיכם וגו' מנחה לה'

"הנה פלשת וצור עם כוש" - גם הם כמצרים ובבל יתנו לב לבקש ולזכור את כל א' וא'

"זה יולד שם" - זה היה ממשפחות הנולדים בציון כענין שנאמר (שם כ"ז) ואתם תלוקטו לאחד אחד

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אזכיר", מבאר שני הבדלים בין אנשי עיר ציון ובין אנשי עיר או אומה אחרת,

  • א) מצד כללות הקיבוץ, שבכל עם ועם אין כל איש ואיש מפרטי האומה הולך מהלך השלימות לכלל האומה, רצוני שהגם שמתנאי האומה או הקיבוץ שימצאו שם אישים רבים, מ"מ אם יחסר איש אחד לא יחסר שם עם ואומה ממנה, כמו שאם תחסר חטה אחת מן הכרי של תבואה שלא יורגש חסרון זה לכלל הכרי, לא כן אישי וקיבוץ עם ציון שידמו כאיברים פרטיים של הבע"ח שאם יחסר אבר אחד יהיה זה מום וחסרון לכלל הגוף, כן כל איש ואיש משלים שלימות הכלל, ואם יחסר איש אחד יורגש החסרון אל הכלל, וז"ש אם אבוא להזכיר ליודעי כללות אומה אחת רהב או בבל, לא אזכיר את האישים הפרטים הגרים בה, רק "אזכיר רהב ובבל ליודעי", אזכיר את הקיבוץ בכלל לא את פרטיו, ואישיו, כי כבר תהיה האומה בתכלית שלימותה גם אם יחסר איש אחד, וכן אם אבוא להזכיר מי הוא הנולד בארץ פלשתים או צור או כוש אשר בעבורם יהיו יושביה לגוי, לא אזכיר שם אישים פרטיים, רק אומר כי "פלשת וצור עם כוש זה יולד שם", ששם נולד גוי פלשת או גוי צור או גוי כוש, לא כן אם ארצה להזכיר מי הוא השם את ציון לגוי גדול ואומה מיוחדת, שאז.

 

<< · מ"ג תהלים · פז · ד · >>