אבן עזרא על תהלים פז

פסוק א

לבני קרח מזמור שיר - לאחד מנכדי שמואל, או מבני בני בניהם ועיקר זה המזמור יסודתו על הר הקדש.

פסוק ב

אוהב - השערים הנכבדים מכל המשכנות. והטעם: לשבת בם ואחר כן יזכיר ירושלם.

פסוק ג

נכבדות - כל אחד מתהלות נכבדות מדובר בך את עיר האלהים באמת - והיא ירושלם.

פסוק ד

אזכיר - דברי המשורר אזכיר רהב - הוא מצרים המחצבת רהב, או רהב כל גוי והוא סמוך, כדרך ושכורת ולא מיין כאילו אמר: אזכיר רהב כל גוי שיהיה ובבל עמהם, אזכיר זה ליודעים כמוני וגם אזכיר פלשת עם צור.

וטעם זה יולד שם – כי לפרקים מועטים בשנים רבות יולד בהם איש חכם נודע בדורו, שיש לו שם.

פסוק ה

ולציון - ובעבור ציון הלמ"ד אמרי לי אחי, הוא יאמר תמיד איש ואיש נולד בה, כי חכמים שיש להם שם הם רבים.

וטעם איש ואיש – לא זה לבדו.

יכוננה - על דרך:והוא צוה לי אחי והנה והוא עליון יכוננה, בעבור היות השם בכח הפעלים, והיה פירושו והשם הנזכר למעלה: אוהב ה' שערי ציון.

יכוננה - מכון עליון. והטעם: מקום כזה שיולדו שם חכמים רבים, השם יעמידהו ויכוננהו.

פסוק ו

ה' - הטעם והשם לבדו שידעו מספר כל העולם בכתבו והוא יכול לספר כל הנולדים שהם חכמים בציון, כי רבים הם ממספרי אדם.

זה יולד שם - שב אל ציון.

וטעם בכתוב – השם והספרים הם הם השמים.

פסוק ז

ושרים, בך - לנכח איש האלהים ושם שרים וחוללים שלא יפסקו, כמו מעייני מים, ואלה מעיני, כמו: על כל אצילי ידי, ומנהג העולם להיות השרים מועטים מהחוללים ושרי ציון, כמו החוללים ומשקל החוללים,כמו:אמרתי להוללים.