"האזינה ה' תפלתי", התפלה היא שפיכת הנפש והדבקה במקורה, ובזה מובדלת מן תחנה ויתר לשונות שמורים על בקשת צרכיו, אבל התפלה היא התרוממות הנפש מכל עניני הגשם, רק שבעת שיאזין ה' את התפלה אז דרכו להקשיב גם קול התחנונים מה שיחנן גם הגוף בעת ההיא לצרכו, ועז"א שע"י שתאזין תפלתי "תקשיב גם קול תחנונותי":
ביאור המילות
"האזינה תפלתי הקשיבה בקול תחנונותי". תפלה גדולה מן התחנה כנ"ל, והכלל שהאזנה גדולה מהקשבה, ובא על התפלה שהוא העקר האזנה, ועל התחנה שהיא טפלה הקשבה כמ"ש בפנים:
