מ"ג תהלים פג יז

מקרא

כתיב:
מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה.

מנוקד:
מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהֹוָה.

עם טעמים:
מַלֵּ֣א פְנֵיהֶ֣ם קָל֑וֹן
וִיבַקְשׁ֖וּ שִׁמְךָ֣ יְהֹוָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

מלא - בעבור שהתגברו לאמר: נרשה את נאות אלהים - הנה כנגד זה: קלון.

"קלון" - ענין בזיון והוא מלשון קלוי באש (ויקרא ב') כי המתבייש פניו מאדימות כאילו נשרף באש או הוא מלשון קלות

"ויבקשו" - אז יתחרטו על מעשיהם ויבקשו שמך

(יז-יח) "מלא פניהם קלון", יצייר שבעת החלו בני ישראל ברנה ותהלה נתמלאו קלון מכבוד ה', "ויבקשו שמך ה'" אבל "יבושו ויבהלו" כי לא יקבלם עוד בתשובה:

"קלון". י"ל מלשון אשר קלם מלך בבל באש. שרפה מאש הבוער שהכיר: