מ"ג תהלים פא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים פא · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יִהְיֶ֣ה בְ֭ךָ אֵ֣ל זָ֑ר
  וְלֹ֥א תִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לְאֵ֣ל נֵכָֽר׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ישראל אם תשמע לי שלא יהיה בך אל זר אז הרחב פיך ואמלאהו", מבאר מ"ש אבחנך על מי מריבה, שה' בחן אותם ע"י המים ועצירת גשמים, והתרה בם ואמר, שאם תשמע לי אתה ישראל, ולא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לע"א, (אחר "שאנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים" שמאז יחדתי אתכם לחלקי ואין לכם לעבוד לכוכב או גלגל), אז "תרחב פיך" ואני "אמלא אותו" כל טוב, כן התרה ה' בם על ידי המים, (שלכן קראם מי מריבה) ובחן אותם אם ישמעו לקולו בזה:

ביאור המילות

"אל זר, אל נכר". נכר גרוע מזר כמ"ש ישעיה כ"ח, ור"ל שלא יהיה בך היינו בלבך אל זר מחשבת ע"ז, ולא תשתחוה בפועל, וכמו לא יהיה לך אלהים אחרים שפירשו רבים ממוני המצות על מחשבת אליל, וכל מאמר הוא תנאי נסמך על מלת אם, אם תשמע ולא יהיה בך אל זר אז הרחב פיך, ואנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים הוא כעין מאמר מוסגר מבאר הטעם שראוי שלא יהיה בך אל זר, וכמו שכן אמר בדברות הר סיני אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך, לא יהיה לך:

 

<< · מ"ג תהלים · פא · י · >>