לדלג לתוכן

מ"ג תהלים עד יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג תהלים · עד · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תִּתֵּ֣ן לְ֭חַיַּת נֶ֣פֶשׁ תּוֹרֶ֑ךָ
  חַיַּ֥ת עֲ֝נִיֶּ֗יךָ אַל־תִּשְׁכַּ֥ח לָנֶֽצַח׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל תתן לחית" - לגדודי האומות כמו (שמואל ב כ"ג) ויאספו פלשתים לחיה

"נפש תורך" - תור שלך וי"ת לשון תורים ובני יונה התור הזה משמת הזכר בן זוגה אינה מזדווגת לאחר אף ישראל לא החליפוך באל אחר אע"פ שרחקת מהם והיו כאלמנה

"חית ענייך" - נפש ענייך

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אל, לחית - פתח כי הוא סמוך והנסמך אליו חסר, כמו: שפעת אני רואה.

והטעם: חית השדה.

ותורך - כמו: שתי תורים.

ויש אומרים: לחית כמו גער חית קנה, חית פלשתים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לחית" - ענין עדה וקבוץ וכן פלשתים לחיה (שמואל ב כג)

"תורך" - מלשון תור והיא כנסת ישראל והמשילה לתור כמו שהמשילה ליונה כמ"ש יונתי בחגוי הסלע (שיר השירים ב

מצודת דוד

"לחית" - לעדת האומות אל תמסור נפש ישראל

"חית ענייך" - עדת ישראל שהמה עניים ומוכנעים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל", (טענה ב') הלא ראוי ג"כ שתושיע בשבילנו, שישראל שדומים "כתור" וגוזל בל יטרפוהו "החיות" הטורפות, וגם "חית ענייך" היינו נפש חיה שלה, שהיא נשמתה האלהית, "אל תשכח לנצח" ר"ל כי מבואר מסוד המציאות שהצורות נכנעות זו תחת זו, עד שלכן יכנעו החיות החלשות נגד הטורפות מצד טבע צורותיהם, יאמר הגם שישראל דומה כתור, שהוא עוף בייתי חלוש ונוסעת בטבע, כן הם נוסעים ומטולטלים וחלשים, ראוי בל תתננה לחיות הטורפות מצד חיתה, נשמת חיים שבה, שהיא הצורה היותר עליונה מכל הצורות שבעולם השפל, כי היא בת אלהים חיים:

ביאור המילות

"נפש, חית". באו בהגבלה שניהם על הנפש, וחיה היא הנפש הנצחית שנקראת חיה על שחיה לעולם, ונפש היא נפש החיונית, ועל שניהם ביחד אמר ויהי האדם לנפש חיה.

" תורך". התור היא היונה הנוסעת, וע"כ ממשיל בו את ישראל (המשולים ליונה) בעת נסיעתם מגולה אל גולה:
 

<< · מ"ג תהלים · עד · יט · >>