מ"ג תהלים עד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עד · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַתָּ֣ה רִ֭צַּצְתָּ רָאשֵׁ֣י לִוְיָתָ֑ן
  תִּתְּנֶ֥נּוּ מַ֝אֲכָ֗ל לְעָ֣ם לְצִיִּֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראשי לויתן" - פרעה נקרא כן שנאמר (ישעיהו כ"ז) יפקוד ה' בחרבו הקשה על לויתן וגו'

"תתננו מאכל לעם לציים" - נתת ממונו לעם ישראל לאוכלו לציים לכתות וצבאות שהוצאת ציים סיעות כמו (במדבר כ"ד) וצים מיד כתים כתרגומו וסיען

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אתה רצצת ראשי לויתן", שהם שרי המצרים וגדוליהם, "תתננו מאכל לעם לציים", העם שהלכו בציה ומדבר שהם בזו בזת המצרים ושלל הלויתן:

ביאור המילות

"לעם לציים". לעם שוכני ציה, והלמ"ד כפול, כמו לעדך ליעקב, לאדוני לעשו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תתננו מאכל" - נתת עושרם לבזה לעם ישראל שהלכו במדבר מקום ציה ושממה

"ראשי לויתן" - שריו ושלישיו של פרעה הנקרא לויתן

מצודת ציון

"רצצת" - ענין שבירה לחתיכות

"לויתן" - זה פרעה כי התנין הגדול הוא לויתן כמ"ש את התנינים הגדולים (בראשית א)והוא הלויתן ובת זוגו

"לציים" - מלשון ציה ושממה

<< · מ"ג תהלים · עד · יד · >>