מ"ג תהלים עג יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עג · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֣ךְ בַּ֭חֲלָקוֹת תָּשִׁ֣ית לָ֑מוֹ
  הִ֝פַּלְתָּ֗ם לְמַשּׁוּאֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך בחלקות תשית למו" - כל הטובה הבאה להם שהרי סופם הפלתם למשואות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אך בחלקות" אשר "תשית למו" עי"ז "הפלתם למשואות", שזה דומה כמי שכרה בור ושחת ללכוד בה ציד חיה, והחליק את הדרך המוביל אל הבור ההוא, שהגם שהחיה בעת תלך על הדרך החלק ידמה לה שהיא לטובתה להקל מהלכה, בסוף יתגלה שע"י החלקות נפלה למשואות, כן ע"י השלוה וההצלחה שהיה לו בעוה"ז ימות מיתת נצח ויפול לגיהנם, והוא כמו שבארתי בארצות השלום, שאחר שמחויב מהיושר האלהי שלא יקפח שכר כל בריה, שגם מי שהרשיע כל ימיו ועשה מצוה אחת יחויב שיתן לו שכרו עבור המצוה ההיא, וכן ראוי שהצדיק שעבר עבירה אחת יקבל את ענשה, וראה ה' כי העולם הנצחי הרוחני שבה יחיה האדם אחרי מותו נכבד הוא מאד משישלם בה שכר להרשע ועונש להצדיק, כי בהכרח יהיה השכר והעונש ההוא נצחי ואמתי, לא זמני ומדומה, ולכן ישלם שכר הרשע ועונש הצדיק, פה בעולם החומרי, אשר ההצלחה שיצליח הרשע פה ויסורי הצדיק אין להם מציאות בשכל רק בדמיון, כי העולם הגשמי בכלל הוא רק עולם המוחש נתלה בזמן ובמקום, עד שהטובות והרעות שירגשו בו הגופים אינם טובות ורעות נמצאים בפועל רק מדומים, וכן אינם נצחיים רק זמנים, וכן הם משיגים את החלק הפחות של האדם שהוא הבהמה שלו, לא אל האדם העצמי העקרי שהיא נשמתו, וא"כ בחלקות הזה שהחליק לו בעוה"ז עי"ז הפלתם למשואות לאבדן נצחי, כי ראה נא.

ביאור המילות

"בחלקות". הב' הוא ב' הכלי, ע"י החלקות אשר תשית:

"למשואות". מענין שממה וחשך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אך בחלקות" - כל טובתם המה אך לתשלום גמול מעט מעשה הטוב שעשו למען החליק דרכם שימעדו מהרה לפול בחשכת הצרות ולא יהיה להם זכות מה להגן

מצודת ציון

"תשית" - תשים

"למשואות" - ענין חושך כמו אמש שואה ומשואה (איוב לשון)

<< · מ"ג תהלים · עג · יח · >>