מ"ג תהלים עג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים עג · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִזְמוֹר לְאָסָף אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף
אַ֤ךְ ט֖וֹב לְיִשְׂרָאֵ֥ל אֱלֹהִ֗ים
  לְבָרֵ֥י לֵבָֽב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך טוב לישראל אלהים" - לפי שענין המזמור מדבר בצרות הבאות על עובדי המקום לכך פתח בו כך וזהו פירושו אע"פ שאני צועק ומתמה על צרותיהם של ישראל ידעתי כי הקב"ה טוב להם ולטובתם הוא מביא עליהם את הרעה כדי לזכותם לחיי העולם הבא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מזמור לאסף", מדבר ומתוכח על שלות הרשעים ויסורי הצדיקים, ומשיב תשובה מספקת ע"ז. - "אך טוב", טרם החל לדבר מהשאלה הזאת של רשע וטוב לו וצדיק ורע לו, הקדים לאמר כי באמת "לישראל אלהים הוא אך טוב", ר"ל שאינו מציע השאלה הזאת כמספק בהנהגת ה' עצמו אם הוא טוב או רע, כי כל ישראל לבם נכון בה' היותו אך טוב, אולם זה רק "לברי לבב", מי שלבם בר ונכון וחזק באמונתו יאמר כן, לא כן אנכי, כי.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אך טוב וגו'" - ר"ל הן השכלתי לדעת שהאלהים הוא אך טוב לישראל ולברי לבב שבהם ולא להרשעים כי הצלחתם באמת לא לטובה יחשב

מצודת ציון

"לברי" - ברור ונקי מעכירת עון