מ"ג תהלים סה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים סה · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמגגנה צמחה תברך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּלָמֶ֣יהָ רַ֭וֵּה נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑הָ
  בִּרְבִיבִ֥ים תְּ֝מֹגְגֶ֗נָּה צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תלמיה" - הן שורות המחרישה

"רוה" - כמו לרוה

"נחת גדודיה" - כמו לנחת גדודיה להניח לגדודיה לעשות נחת לבריות אתה תמוגגנה ברביבים של מטר

"תמוגגנה" - לשון המסה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תלמיה רוה", שהכינות אותה לרוות את תלמיה בגשם, "נחת גדודיה", שירד הגשם מן התלמים אל הגדודים והחריצים שבין התלמים, ומשם ירוו את התלמים, ואחר כך כשהתבואה החלה לצמוח "ברביבים תמוגגנה", ברביבים דקים, עד "שצמחה תברך":


ביאור המילות

"תלמיה, גדודה". הגבוה נקרא תלם, והעמקים שבין תלם לתלם נקראים גדודים, מלשון לא תתגודדו, שריטות וחרישות באדמה, ונחת מענין ירידה כמו כי חציך נחתו בי (למעלה ל"ח):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברביבים" - ע"י הרביבים תמוגג ותרטיב את האדמה ובזה תברך צמחה

"תלמיה רוה" - במה שתשביע תלמי השדה יהיה נחת לגדודיה הם הבריות המתהלכים בארץ

מצודת ציון

"תלמיה" - ערוגות כמו על תלמי שדי (הושע ו)

"רוה" - ענין שביעה

"ברביבים" - הוא המטר הדק כמו וכרביבים עלי עשב (דברים ל"ב)

"תמוגגנה" - מלשון המגה והמסה

<< · מ"ג תהלים · סה · יא · >>