מ"ג תהלים סד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים סד · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם דָּרְכוּ חִצָּם דָּבָר מָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֤ר שָׁנְנ֣וּ כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם
  דָּֽרְכ֥וּ חִ֝צָּ֗ם דָּבָ֥ר מָֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דרכו חצם" - הוא לשונם הרע

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשר שננו לשונם כחרב" ההורגת מקרוב, וכן "דרכו חצם בדבר מר" (שהוא הארס שמושחים בו את החץ), שהחץ הורג למרחוק, ר"ל שדוברים עתק בפני ומלשינים עלי רעה בסתר כחץ המורה מרחוק:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דבר מר" - להמית אותי בגוב אריות

"דרכו" - הכינו לשונם כחץ המושם על הקשת בעת הדרכו

"שננו" - חדדו לשונם כחרב להבאיש אותי בעיני המלך

מצודת ציון

"שננו" - חדדו כמו חציך שנונים (לעיל מ"ה)

<< · מ"ג תהלים · סד · ד · >>