מ"ג תהלים סד ד
לא בדוק
כתיב:
אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר.
מנוקד:
אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם דָּרְכוּ חִצָּם דָּבָר מָר.
עם טעמים:
אֲשֶׁ֤ר שָׁנְנ֣וּ כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם
דָּרְכ֥וּ חִ֝צָּ֗ם דָּבָ֥ר מָֽר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
דרכו חצם - כבר פירשתיו בפסוק ידרוך חציו, כי הטעם דרכו קשתם בחצים.
יש אומרים: כי דבר מר שב אל לשונם או פעלם זה.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שננו" - חדדו כמו חציך שנונים (לעיל מ"ה)
מצודת דוד
"דבר מר" - להמית אותי בגוב אריות
"דרכו" - הכינו לשונם כחץ המושם על הקשת בעת הדרכו
"שננו" - חדדו לשונם כחרב להבאיש אותי בעיני המלך