מ"ג תהלים סב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים סב · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֣ךְ אֶל־אֱ֭לֹהִים דּֽוּמִיָּ֣ה נַפְשִׁ֑י
  מִ֝מֶּ֗נּוּ יְשׁוּעָתִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דומיה נפשי" - מצפה נפשי כמו דום לה' והתחולל לו (לעיל ל"ז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אך אל אלהים דומיה נפשי", מה שנפשי דומיה ובלתי פוחדת משום דבר, הוא אך מחמת שמקוה לאלהים, כי "ממנו" תבא " ישועתי":

ביאור המילות

"דומיה". תואר, ענין שתיקה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אך וגו'" - לא שמתי תוחלתי באדם אך אל אלהים תקות נפשי כי מעולם ישועתי ממנו

מצודת ציון

"דומיה" - ענין תקוה כמו דמינו אלהים חסדך (לעיל מ"ח)

<< · מ"ג תהלים · סב · ב · >>