מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אתו פלשתים בגת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם בֶּאֱחֹז אֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה
לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ עַל־י֬וֹנַת אֵ֣לֶם רְ֭חֹקִים לְדָוִ֣ד מִכְתָּ֑ם בֶּאֱחֹ֨ז אוֹת֖וֹ פְלִשְׁתִּ֣ים בְּגַֽת׃
"
יונת אלם רחוקים " - על עצמו אמר שהיה רחוק מארץ ישראל אצל אכיש והיו אחיו של גלית מבקשים רשות מאכיש להרגו שנאמר הלא זה דוד מלך הארץ (
שמואל א כ"ח ) והוא היה ביניהם כיונה אלמת
ביאור המילות "יונת אלם ". פי' שהיה כיונה אלמית ובארץ רחוקה, וי"ל שהוא שם כלי זמר:
מצודת דוד "באחוז אותו " - כאשר אחזוהו פלשתים בגת להרגו על אשר הרג בפלשתים בהיותו עם שאול
"מכתם " - המזמור הזה היה חביב בעיניו ככתם פז
"על יונת אלם " - בעבור כי היה אז כיונה פותה אין לב והיא נאלמה ואף היה אז רחוק מארצו והיה מן הנמנע לברוח
