"ואתה", ר"ל הגם שאתה לא תמיתם כי הם המיתו א"ע, "אתה תהיה המוריד אותם לבאר שחת" לגיהנום לבל יזכו לעוה"ב, "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" שע"י שנטל נפשו נדמה כי רצה לחצות ימיו לחצאין חציו בעוה"ז וחציו לעוה"ב, וזה לא יהיה, כי ירדו לבאר שחת ולגיהנם, אבל "אני אבטח בך":
(כד) ושמא תאמר, כי הלא אמרת שלא ימותו רק יקבלו גהינם בחיים, ואיך עתה אתה אומר שימותו תרי מגו תלתא. הלא הוא "ואתה אלקים" ידעתי כי לא תבחר ותקרב לתת להם ייסוריהם בעולם הזה, כי אם שתורידם לבאר שחת לידון ולא תאריך להם פה, כי אם "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" שקצבת להם, "ואני" שלא קצבת לי כלום כי הייתי עתיד להיות נפל, "אבטח בך" שתתן לי חיים, והוא כי בקש לו מהאדם ומהאבות כנודע. או יאמר איני אומר שלא יחצו ימיהם כדי שהחצי שתסיר מהם תתנם לי, כי "אני אבטח" בך ממקום אחר:
