מ"ג תהלים נג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֢וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל
  בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ
    יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מי - פירשתיו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יגל יעקב" - אז ישמחו כי גאולה שלמה תהיה

"בשוב" - בעת אשר ישקיט ה' את בני השביה ר"ל שהכל יכירו אשר מאת ה' תהיה ההשקטה

"מי יתן" - הלואי שתבוא מהרה תשועת ישראל מהשוכן בציון 

מצודת ציון

"בשוב" - ענין הנחה ומשיבת נפש

"שבות" - מלשון שביה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מי יתן", באשר היו מקוים בעת ההיא על הישועה הגדולה לקבץ נדחי ישראל שהגלו אז ע"י סנחריב, ושיבא הגאולה העתידה שהיה אז עת הכושר לזה (כמ"ש ישעיה סי' י"א וסי' מ"ט) בקש "שיתן שמציון יבא ישועת" כלל "ישראל" ע"י "שישיב ה' שבות עמו" ויבא זמן הגאולה, ואז "יגל יעקב" שהם עשרת השבטים הנדחים, "וישמח ישראל" שהם בני יהודה, וגיל מורה על דבר מתחדש, ושמחה היא השמחה התמידית, כי לישראל שהם שבט יהודה לא יתחדש דבר חדש, אבל ליעקב שהם עתה אובדים ונדחים יהיה זה דבר מתחדש שע"ז שייך לשון גילה: