מ"ג תהלים נא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים נא · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הרבה [הרב] כבסני מעוני ומחטאתי טהרני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הרבה [הֶרֶב] כַּבְּסֵנִי מֵעֲו‍ֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הרבה הֶ֭רֶב כַּבְּסֵ֣נִי מֵעֲוֺנִ֑י
  וּֽמֵחַטָּאתִ֥י טַהֲרֵֽנִי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הרב" ושיעור הכתוב "הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני למען תצדק בדברך" (ומ"ש כי פשעי אני אדע הוא מאמר מוסגר), העון הוא עיות השכל שכופר במצוה זו או במצוה עליה, והחטא הוא המעשה עצמה, העון הוא כתם הנשאר בנפש, כי הטעות נמצא עדיין בשכל החוטא גם אחר המעשה, ועז"א "כבסני מעוני" שיכבס את נפשו מן הכתמים שבה, אבל החטא יחוסו עם החוטא אחר המעשה היא רק כטומאה שנגעה בגוף שהחטא טמא אותו, אבל דבר המטמא איננו עוד אצלו, וצריך טהרה על הטומאה שנגעה בו בעבר, ועי"ז סר הכתם מן הנפש אחר שעתה אינו מכחיש עוד את המצוה ויודע שפשע, ונגד "מחטאתי טהרני" אמר "וחטאתי נגדי תמיד" ששב עליו בתשובה, ובאר שראוי שיסלח על החטא, ודי בתשובה לבד, שאם היה החטא בין אדם לחברו לא היה מועיל תשובה לבד, אבל אנכי.

ביאור המילות

(ד-ה) "פשע, עון, חטאת", בארתי הבדלם באילת השחר [כלל שס"ג], (וע"ל ל"ב א' ה', ל"ח י"ט, ס"ב ד', פ"ט ל"ג, ק"ג י', ק"ז י"ז):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרב" - הרבה ומאוד כבסני

<< · מ"ג תהלים · נא · ד · >>