מ"ג תהלים מה א
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למנצח על ששנים לבני קרח משכיל שיר ידידת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַמְנַצֵּחַ עַל שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַמְנַצֵּ֣חַ עַל־שֹׁ֭שַׁנִּים
לִבְנֵי־קֹ֑רַח
מַ֝שְׂכִּ֗יל שִׁ֣יר יְדִידֹֽת׃
רש"י
"משכיל" - ע"י תורגמן
"שיר ידידות" - שיר אהובים שיר של שבח להם להאהיבם על הבריות ולהאהיב תורתם עליהםאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שושנים" - שם כלי נגון עשוי בתמונת שושן
"משכיל" - מחוכם
"ידידות" - אהובותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"למנצח", אחר ששיר זה בא בין תהלות דוד ותפלותיו לצורך הנהגת המתבודד, בהכרח כי תחת לבוש החיצוני נצפן בו גם כן ענין פנימי, ומדבר בשני פנים נגלה ונסתר משל ומליצה, ועל זה רמז שנאמר השיר הזה לנצח על שושנים, שהשושנה מלבד יפיה החיצוני יש לה גם כן ריח טוב ועונג, וכן תחת יופי השיר בחיצוניותו יריחו המשכילים רוח חכמה ודעת. ועז"א "משכיל שיר ידידות" שהוא שיר ידידות אל המשכיל בשכל טוב, שזה מליצה על התגברות השכל ברוח ה' להשכיל באמתתו ולדבר כל כחות יצרי מעללי הגויה תחת רגליו, ובא במשל כאלו הנפש השכליית וכחותיה הם ימשל בעיר הקטנה שהיא הגויה, והנפשות האחרות יכנעו תחת ידו כאשה כשרה העושה רצון בעלה וכבר המשילו הנביאים והחכמים את השכל וכל כחתיו כבעל האשה שהיא הנפש המתוקנת לקבל חקי החכמה ולהתנהג על פי השכל ועצתו, שאז ימלוך מלך השכל בגויה והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ ובית הגויה, ובת מלך זקן שהיא בת הכח המתאוה והמתעורר תכנע תחתיו ויארשה לו באמונה באהבת כלולות להנהיגה כפי עצתו וחכמתו, וע"ז לקח למשל את השיר אשר הוסד לשלמה ביום חתונתו את בת מלכי ארץ, כמו שיתבאר:
ביאור המילות