מ"ג תהלים מב ג
לא בדוק
כתיב:
צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים.
מנוקד:
צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים.
עם טעמים:
צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י ׀ לֵאלֹהִים֮ לְאֵ֢ל חָ֥֫י
מָתַ֥י אָב֑וֹא
וְ֝אֵרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹהִֽים׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מתי אבוא - יתאוה ביאת הגואל.
ואראה פני אלהים - זהו יראה כל זכורך.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) טבעיי כמו שיצמא האיל מצד טבעו אל המים כן "נפשי" מצד טבעה "צמאה לאלהים", מצד שהוא "אל חי", שבו תלוי חיות הנפש ורוחניותה, כמ"ש ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום, וע"ז צמאה לאמר "מתי אבוא ואראה פני אלהים" כמו בימי קדם, זאת שנית היא צמאון מקרי כמו האיל שיתוסף בו הצמאון ע"י מאכלו שאוכל השרשים הארסיים, כן אנכי.