מ"ג תהלים מב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מב · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י ׀ לֵאלֹהִים֮ לְאֵ֢ל חָ֥֫י
  מָתַ֥י אָב֑וֹא
  וְ֝אֵרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹהִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מתי אבא ואראה פני אלהים" - לעלות לרגל ונתנבא כאן חורבן הבית ונאמר כאן מה תשתוחחי ג' פעמים כנגד שלש מלכיות העתידות לבטל עבודת המקדש וישראל צועקים ונגאלים מלכות בבל ויון ואדום

"צמאה נפשי" - כנסת ישראל אומרת כן בגלות בבל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"צמאה", מבאר כי ההשתוקקות הזה הוא ג"כ מצד שני דברים,

  • א) טבעיי כמו שיצמא האיל מצד טבעו אל המים כן "נפשי" מצד טבעה "צמאה לאלהים", מצד שהוא "אל חי", שבו תלוי חיות הנפש ורוחניותה, כמ"ש ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום, וע"ז צמאה לאמר "מתי אבוא ואראה פני אלהים" כמו בימי קדם, זאת שנית היא צמאון מקרי כמו האיל שיתוסף בו הצמאון ע"י מאכלו שאוכל השרשים הארסיים, כן אנכי.
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צמאה נפשי" - מתאוה אני לבית אלהים כצמא למים ואשאל מתי אבוא לראות פני ה' בבית המקדש

<< · מ"ג תהלים · מב · ג · >>