"כאיל תערג על אפיקי מים" - ל' ערג נופל על קול האיל כאשר יפול לשון נהם לארי ושקוק לדוב וגעה לשוורים וצפצוף לעופות אמרו רבותינו האילה הזאת חסידה שבחיות וכשהחיות צמאו' למים הם מתכנסות אליה שתתלה עיניה למרום ומה היא עושה חופרת גומא ומכנסת קרניה לתוכה וגועה והקב"ה מרחם עליה והתהום מעלה לה מים
"כאיל תערוג" - כאילת תערוג לא נאמר וכאיל יערוג לא נאמר אלא כאיל תערוג דבר הכתוב בזכר ובנקיבה הזכר עורג על עסק המים כמו שפרשנו הנקיבה כשהיא כורעת לילד והיא צועקת הקב"ה מרחם עליה ומנחם חבר תערוג עם לחייו כערוגת הבשם אכן לא יתכנו דבריו גם דונש פתר אותו לשון קול של איל (סא"א)
"כאיל", האיל הוא צמא למים מצד טבעו ומלבד זה אוכל שרשים ארסיים ומבקש לכבות הארס במים, וע"י שני אלה "תערג על אפיקי מים" והיא צמאה למים, "כן נפשי תערג אליך אלהים", אל גילוי השכינה והנבואה ורוה"ק כמו בימי קדם:
ביאור המילות
"כאיל". איל שם כולל זכרים ונקבות, והנקבה עורגת ביותר מהזכר, ותערג תהמה, כמו געיה לשור, והגה ליונה, ונביחה לכלב, ושאגה ונהימה לאריות וכדומה:
