מ"ג תהלים לח יח

מקרא

כתיב:
כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד.

מנוקד:
כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד.

עם טעמים:
כִּֽי־אֲ֭נִי לְצֶ֣לַע נָכ֑וֹן
וּמַכְאוֹבִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

"כי אני לצלע נכון" - לכך אנו דואגים פן ישמחו לנו לפי שמלומדים אנו במכות ומוכנים ומזומנים לשבר תמיד "ומכאובי נגדי" - מזומן הוא לבא עלי תמיד

כי - כדרך: ובצלעי שמחו ונאספו. והנכון: כי נכון אני להיותי צולע שלא אוכל לקום ימים רבים, ולהיות מכאובי נגדי תמיד.

כי אני לצלע נכון לפיכך אפחד שאמות מתוך חליי כי אני נכון תמיד לצלע שאלך צולע ממכאובי ומכאובי נגדי תמיד: שלא ירחק מכאובי ממני.

"לצלע" - ענין חגר הצולע על ירכו

"נכון" - מלשון הכנה

"לצלע נכון" - אני מוכן ורגיל להיות צולע מחולשת הגוף והדברים המכאיבים אותי המה מזומנים תמיד נגדי לבוא עלי