מ"ג תהלים כח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים כח · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לדוד אליך יהוה אקרא צורי אל תחרש ממני פן תחשה ממני ונמשלתי עם יורדי בור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְדָוִ֡ד אֵ֘לֶ֤יךָ יְהֹוָ֨ה ׀ אֶקְרָ֗א
  צוּרִי֮ אַֽל־תֶּחֱרַ֢שׁ מִ֫מֶּ֥נִּי
פֶּן־תֶּחֱשֶׁ֥ה מִמֶּ֑נִּי
  וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לדוד", מזמור זה נתיסד נגד פועלי און אשר דברו אתו אחד בפה ואחד בלב, נראו כאנשי עצתו ובסתר כרו עליו רעה ונוקשו אח"כ ונפלו בפועל כפיהם, כי ה' שמרו וגם שמר את ישראל מבא בדמים, ולא התבאר אם היה זה בעת שחרשו הזיפים עליו רעה או אנשי קעילה, או נגד אחרים משונאיו כמו שבע בן בכרי, כי התפלה תוכל להתפרש נגד כל אלה חורשי רעה:

"אליך ה' אקרא", כי נגד האויב הנסתר קשה יותר להשמר מפניו, ורק ה' היודע נסתרות הוא רב להושיע נגד אלה חורשי רעה בסתר, לכן צורי "אל תחרש ממני", כי "אם תחשה ממני" הלא "אהיה נמשל עם יורדי בור", ולכן.


ביאור המילות

"תחרש, תחשה". כבר בארתי (ישעיה מ"ב) שהמחשה הוא הפך הדבור שהיה לו לדבר, והמחריש הוא הפך התשובה שהיה לו לענות, ועז"א אל תחרש כי ראוי לך לענות אל הצוררים ודבר זה נוגע אליך, כי גם אם תחשה בדבר שאין נוגע לך לענות אהיה נמשל עם ירדי בור וכ"ש בדבר זה שהאויב מדבר וצריך לענות לו,

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן תחשה" - פן כשתחשה ממני אהיה נמשל עם יורדי בור

מצודת ציון

"צורי" - רצה לומר חזקי

"תחרש תחשה" - ענין שתיקה כמו והחריש יעקב (שם ל"ד) וכמו עת לחשות (קהלת ג')