מ"ג תהלים כא יא

מקרא

כתיב:
פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם.

מנוקד:
פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד וְזַרְעָם מִבְּנֵי אָדָם.

עם טעמים:
פִּ֭רְיָמוֹ מֵאֶ֣רֶץ תְּאַבֵּ֑ד
וְ֝זַרְעָ֗ם מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

"פרימו מארץ תאבד" - להקב"ה הוא מתפלל שיאבד זרעו של עמלק הרשע

פרימו - תי"ו תאבד לנכח דוד או למשיח, כי אחריו כתוב: כי נטו. מלת נטו – יוצאה והפעול הוא רעה.

פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם: שלא ישאר להם זכר.

"וזרעם" - כפל הדבר במלות שונות

"פרימו" - בניהם

"פרימו" שהם מעשיהם וקנינם "תאבד מארץ, וזרעם תאבד מבני אדם", וזה יען.