מ"ג תהלים יט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים יט · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵ֣ין דְּבָרִ֑ים
  בְּ֝לִ֗י נִשְׁמָ֥ע קוֹלָֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אין", והגדה זו אינה בלחש, כי אין אומר שהוא מאמר שלם, וגם אין דברים שהוא גם דבורים יחידים, אשר "בלי נשמע קולם", שכל אמירה וכל דבור היוצא מאת הטבע ופליאותיה המתחדשות כל רגע להעיד על כבוד של יוצר, קולם נשמע מקצה הארץ ועד קצהו, וכל שיח וכל רמש וכל תנועה המתהוה בעולם יתן קול עז ויכריז בקול גדולת הבורא וחכמתו:

ביאור המילות

"אומר, דברים". אומר הוא מאמר שלם, ודבר יפול גם על מלה אחת כמ"ש בחבורי התו"ה (ויקרא ס' ג'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אין אומר" - הן אמת שאין בהם אמירה ודיבור ולא נשמע קולם

<< · מ"ג תהלים · יט · ד · >>